סיקור המשחק Recore – כל כך הרבה Rage Quit

לאחר המון ציפייה ואחיזת עיניים ב-E3, המשחק Recore הגיע אלינו ושבר, לי בכל אופן, את הלב לרסיסים.

אז האם Recore הוא משחק שבוחן מחדש את גבולות הז'אנר או עוד אכזבה ועבודה בעיניים מצד המפרסמת? המשיכו לקרוא כדי לגלות מה חשבתי עליו.

יש לציין שהמשחק הוא המשחק הראשון שמופץ בשיטת Play Anywhere, מה שאומר שאם רכשתם עותק ל-Xbox One, תקבלו חינם גם את העותק למחשב של המשחק. גרסת המחשב מסוגלת לרוץ ברזולוציות גבוהות מ-HD רגיל וב-60 פריימים בשנייה, אך אוסיף ואציין שסיקור זה נכתב לאחר משחק על גרסת ה-Xbox One בלבד.

כשמתחילים את המשחק בפעם הראשונה ישר מקבלים את האווירה החמה והמדברית שלו שהאמת די ייחודית. במבט ראשון הכל נראה מדהים, רואים ישר את שיא הטכנולוגיה הגרפית שלו- מדבר, חול, שברי רובוטים, מבנים מתכתיים ענקיים, חולות שזזים על הקרקע אחרי כל צעד וכל Dash מעיף את החול לצדדים. כשמפסיקים להתרכז בחול מתחילים לשים לב לגופי מתכת ענקיים מרשימים במראם ועיצובם ובכלל נראה שהושקע כאן לא מעט מאמץ בתחום היצירתי של Far Eden.

אך למרות זאת, אחרי שחווים מעט מהוויזואליות המדהימה של עולם המשחק, מתחילים לצוץ הפרטים הקטנים והפחות מדהימים.
פיזיקת היריות מתנהלת בצורה מוזרה, האפקטים של הפיצוצים במשחק עשויים בצורה מאוד ירודה ובין אזור לאזור במפה מחכה לשחקן מסך טעינה שחור שמאוד הורס את האווירה וגורם למשחק להרגיש זול.

העלילה

העלילה של Recore די בסיסית אך מקורית, המשחק מתרחש בכוכב Far Eden שהולך להיחרב ונהפך לאזור מלחמה. אתם מגלמים את Joule, נערה שקמה מתרדמת אחרי המון שנים, שמשום מה ממש דומה ל-Rey ממלחמת הכוכבים החדש, שמופתעת ממה שקרה לכוכב הבית שלה. היא מנסה להציל את הכוכב ואת ביתה בעזרת ה-CoreBots שלה שבראשם החבר הכי טוב שלה – Mack, הכלב הרובוטי הנאמן שלה. לטעמי הסיפור די חוזר על עצמו כל המשחק וזה ממש חבל.

במהלך המסע יצטרפו ל-Joule עוד רובוטים ידידותיים, אך יכולים להתלוות ל-Joule רק שני רובוטים כל פעם. לכל אחד מהרובוטים יש אלמנטים התקפיים שונים ורגישות שונה לפגיעות כך שגם השימוש בהם מוסיף עוד שכבה של עומק לקרבות.

ה-CoreBots

ה-CoreBots הם החברים הרובוטיים שלכם במשחק, הם מונעים וחיים רק אם יש להם Core טרי וטוב בתוכם (כל המשחק בערך מבוסס על להשיג Cores). לכל CoreBot יש יכולת מיוחדת, תקיפה או יכולות פיזיות, כדי לעזור לכם במשימתם הספציפית, ואין הרבה סוגי משימות. במהלך המסע של Joule עוד CoreBots יצטרפו אליה (רק שני רובוטים ניתנים לבחירה בכל פעם), אך לכל אחד מהרובוטים יש יכולות תקיפה שונות ורגישות שונה לפגיעות מאויבים מסויימים אז בחרו בחוכמה האם לקחת CoreBot מעופף או יורה איתכם.

גרפיקה

הגרפיקה של Recore היא נושא כאוב בפני עצמו – בתערוכת E3 השנה ובשנה שעברה נחשפנו לגרפיקה מדהימה ועוצרת נשימה שרק הגבירה את הציפייה למשחק הזה ובעצם מה שקיבלנו זה משחק עם גרפיקה של הדור הקודם של הקונסולות, טקסטורות רעועות, דיבוב לא משהו, ירידות חדות בקצב רענון הפריימים ובכללי פשוט משחק עם גרפיקה בינונית ומאכזבת… שלא לדבר על מסכי הטעינה שכמעט משתווים ל-GTA V באורכם המייגע. יש לציין שעל המחשב האישי הגרפיקה טובה בהרבה מגרסת הקונסולה. בנוסף, כשיוצאים ממערה חשוכה מסוימת אל תוך האור במקום להשקיע בהבדלי תאורה והפיכה של המסך מחשוך למואר, מה שהמפתחת העצלנית עשתה זה להכניס מסך טעינה… כן כן קראתם נכון, מסך טעינה כשיוצאים ממערה לעולם.

משחקיות

אפשר ללכלך הרבה על בזבוז הפוטנציאל של Recore אבל מה שכן, המשחקיות שיש למשחק להציע מדהימה ואפילו נותנת תקווה להמשיך לשחק.

במהלך המסע של Joule במשחק יתלוו אלייה עוד מגוון רובוטים ידידותיים אך רק שניים מהם יוכלו להתלוות אליה כל פעם.
לכל רובוט יש סוגי התקפות שונות ונקודות תורפה אחרות ולכן השימוש בהם מוסיף עוד המון עומק לקרבות שבמשחק.

הקרבות במשחק נורא מהנים בזכות זאת ויעלו לכם חיוך על הפנים אך נורא חוזרים על עצמם ולא מקוריים בכלל. סך הכל הקרבות מהנים אך לעיתים קרובות מדי יש תחושה שהקרבות נמצאים שם רק בכדי למשוך עוד קצת זמן ומד החיים של האויבים אולי קצת ארוך מדי, מה שלעיתים גורם להיתקלות באויב ולקרב עצמו להרגיש קצת כמו פעולה מיותרת, כי האויבים לא קשים – הם בעיקר יותר מדי עמידים לרובה של Joule. המשחק בנוי כעולם פתוח ובו יש משימות "שונות" שכמעט כולן מסתכמות בללכת לאסוף Cores ממקומות שונים, להשמיד רובוט כלשהו (כדי לקחת לו את ה-Core כמובן ו"לתדלק" את הרובוטים החמודים שלכם) ולפתוח דלת כלשהי, ו-Dungeons שברובם איך לא, מכילים עוד Cores. הפאזלים ברובם משלבים קטעי פלטפורמה שסך הכל חשבתי שהם אחלה וזה הודות לשליטה המדויקת להפליא ב-Joule.

בנוסף, ל-Recore יש תופעת לוואי חמורה מאוד והיא ה-Rage Quit שתחוו בתור שחקנים כל חמש דקות. Recore הוא משחק פלטפורמות-פאזל שנבנה בצורה שחוזרת על עצמה שמתסכלת מאוד – במשחק תמצאו את עצמכם המון פעמים פשוט תקועים ללא שום סיבה בשלב מסויים, ללא יכול לעבור את השלב, דבר נורא מעצבן שבהחלט יגרום לכם לפרוש לא פעם ולא פעמיים, ולחזור הרבה יותר מאוחר.

סאונד

אין יותר מדי מה להוסיף לגבי הסאונד והפסקול במשחק. היריות נשמעות כמו יריות "נורמליות" של רובה לייזר (עם דגש גדול על המרכאות), הצעדים נשמעים כמו צעדים בחול בכל משחק והמוזיקה היא חלשה ברקע עם פסקול טיפוסי ומשעמם של כל משחק… לא התרשמתי לטובה ולא לרעה מהפסקול והסאונד הכללי של Recore וזה חבל מכיוון שסאונד ומוזיקה נכונה היו יכולים להציל את המשחק הזה מעצמו ולתת לו Edge בעזרת הסאונד הנכון.

שורה תחתונה

לסיכום, Recore הוא משחק מעניין, חדשני וכיף, לשלוש שעות בלבד. אחרי זה המשחק מרגיש כבר הרבה פחות כיף. יש כאן פוטנציאל גדול למשחק מדהים וחדשני שפשוט לא ממומש וזה מתסכל מאוד, אותי בכל אופן, כי הבסיס למשחק פאזל-פלטפורמה טוב בהחלט נמצא כאן, אבל מה שקיבלנו בניגוד להבטחות המפתחת הוא משחק פאזל-פלטפורמה רבע אפוי עם הרבה אלמנטים שכבר ראינו לפני עשר שנים במשחקים כמו מאריו משולבים יחד למשחק שסובל מחוסר גיוון משימות וחדשניות כללית.

בסופו של יום, Recore הוא משחק בסדר – הוא לא המשחק הכי מהנה ושובה לב שתראו בזמן הקרוב, אבל הוא גם לא גורם לסבל (טוב לפעמים). הסיבה היחידה שהמשחק הזה מקבל ביקורות צולבות על ימין ועל שמאל היא שמכרו לנו משחק פחות טוב ממה שראינו בתערוכות השונות, בטריילרים השונים, ובעיקר ב-E3. אם המפתחת הייתה מראה לנו באמת מה קורה אצלה ולא משקרת אז Recore היה מתקבל בפחות שנאה כללית. סך הכל משחק יאה לחלוקה חינם במסגרת ה-Xbox Live Gold לטעמי.