שבר כלי – ביקורת המשחק Remothered Broken Porcelain

Remothered Tormented Fathers היה אחד ממשחקי האימה המפתיעים של השנים האחרונות אז איך זה שמשחק ההמשך שלו הוא Broken Porcelain הוא משחק כל כך שבור?

קשה לי להביע במילים עד כמה Remothered Broken Porcelain הוא משחק רע, כל חלק אחד מהחלקים שמרכיבים אותו גרוע והשלם גרוע עוד יותר מסך חלקיו. וזה כל כך חבל כי Remothered Tormented Fathers היה אחד ממשחקי האימה הטובים של שנת 2018. באופן שתואם מאוד את שמו המשחק הזה כל כך שבור שהייתי צריך להתחיל אותו מחדש דקות ספורות אחרי שהתחלתי לשחק בו. בסיטואציה הזאת, אויב שפגע בי העיף אותי למקום שהוא לא יכל להגיע אליו ואני לא יכולתי לזוז לשום מקום כי הייתי תקוע בתוך קיר. בפעם השנייה הייתי מוכן הרבה יותר והצלחתי לברוח מהאויב בשלב הפתיחה. במשך כמה דקות טובות התחמקתי ממנו וחיפשתי דרך טובה לברוח או להביס אותו לפני שויתרתי וגיליתי שזה מצב ללא מוצא והייתי אמור לתת לו להרוג אותי כדי להתקדם בסיפור. מתוך נימוס לא אשתף אתכם במגוון הקללות הרחב שעבר לי בראש באותו הרגע ורק אציין ששלב הפתיחה הנוראי היה סימן לבאות – משחק אימה מחריד ומזעזע ולא מהסיבות הנכונות.

לזכותם של מפתחי המשחק ב-Stormind Games וב-Darril Arts יאמר שהם מנסים לתקן את המשחק והם משחררים עדכונים באופן שוטף. חלק מהבעיות היותר גדולות שלו, כמו העובדה שלחיצה על הלחצן השמאלי בעכבר גורמת לדילוג על סצנות וחלק מהקטעים לפני תחילת הסצנה דורשים מכם ללחוץ הרבה על לחצן זה, תוקנו. המדבבים עושים עבודה לא רעה וגם הפסקול וסביבות המשחק לא רעים … וזהו כאן נגמרו הדברים הטובים שיכולתי לומר על המשחק. נכון לרגע כתיבת שורות אלה Remothered Broken Porcelain הוא יותר באג מאשר משחק, יש בו כל כך הרבה באגים שיכולתי למלא את כל הביקורת הזאת בתיאור שלהם, אין לי מושג איך המפתחים יתקנו את כולם למרות שהם כבר תיקנו לא מעט. כדי לספק את סקרנותכם אתאר עכשיו בקצרה מספר באגים: חלק מהחפצים נעלמו כשהפלתי אותם, מקש הריצה עובד מתי שבא לו, אויבים נתקעים בפינה ללא כל סיבה הגיונית, אני נתקע בפינה ללא כל סיבה הגיונית ועוד באגים רבים, הזויים, מוזרים ורעים. לצערם של המפתחים גם אם הם יתקנו את כל הבאגים Remothered Broken Porcelain ככל הנראה ישאר משחק בינוני ומטה בגלל כל ההחלטות התמוהות שהם קיבלו בנוגע לעיצוב המשחקיות ולעלילה.

Remothered Broken Porcelain יכניס אתכם לנעליהן של שתי דמויות – ברוב הזמן אתם תשחקו בתור ג'ניפר נערה עבריינית שעובדת בפונדק אשמן, בה מתרחשים דברים מוזרים, ובמיעוטו תשחקו בתור רוזמרי ריד, גיבורת המשחק הראשון, בעודה ממשיכה לחפש אחר סלסט פלטון. יחד עם זאת, העלילה לא נחשפת רק באמצעות המשחק עם שתי הדמויות האלה. במשחק מופיעים גם קטעים מעברה של ג'ניפר והמשחק עטוף גם בסיפור מסגרת בו אישה זקנה מספרת את הסיפור לדמות מיסתורית בתקופה אחרת. Remothered Broken Porcelain מחליף בין קווי העלילה האלה במהירות מסחררת שגרמה לי לבלבול רב. כשמוסיפים לזה חורים בעלילה בגדול של גבינה שוויצרית, אילנות יחסים מבלבלים ואת העובדה שחצי מהדמויות משתמשות בשמות מזויפים מקבלים עלילה לא ברורה בעליל. כל הבעיות האלה מחמירות לקראת סוף המשחק ומשאירות טעם רע בסיומו.

זה כמעט מרגיש כאילו קטעי המעבר לקראת הסוף לא הושלמו לפני השקת המשחק כיוון שדמויות מסוימות מופיעות בהם ללא הסבר הגיוני לאיך הן הגיעו לשם. יש פה כמה תפניות וגילויים הגיוניים, אבל הם כל כך עמומים שגם הם מבלבלים. כמו כן, תחושת הפליאה מרוב התפניות שבאו משום מקום לא נבעה מהלם ואימה, אלא מבלבול. אני מניח שהמצב הרבה יותר גרוע אם לא תשחקו במשחק הקודם, Remothered Tormented Fathers, לפני.

דמויות שפועלות נגד האינטרסים שלהן הן לא דבר חדש במשחקי אימה אבל התפתחות העלילה במשחק הזה היא כל כך חסרת הגיון והסיבה היחידה שאני לא שוטח בפניכם את חוסר ההגיון הזה נובעות מההגינות המקצועית שלי שמונעת ממני לחשוף בפניכם חלקים נרחבים מהעלילה.

עלילות שטותיות הן מרכיב יסודי ברוב משחקי האימה. לכן עוד הייתי מוכן לסלוח ל-Remothered Broken Porcelain אם המשחקיות הייתה טובה אבל עם כל הצער שבדבר היא לא. באופן תמוה, המשחקיות ב-Remothered Broken Porcelain בניגוד לרוב משחקי האימה הקטנים (ולמשחק הקודם), אינה מתמקד בהתגנבות מעבר לאויבים, אלא בהתגנבות במטרה להילחם בהם, מה שהופך את המשחק ללא מפחיד. את האויב הראשון צריך לדקור בגבו ארבע פעמים סך הכל. לולאת המשחקיות המרכזית של המשחק מורכבת בעיקר מריצה ומחבואים, שבמהלכם תצטרכו למצוא סכין וחפץ שיסיח את דעתו של האויב, להסיח את דעתו, להסתתר, לחכות ולדקור אותו, וחוזר חלילה. מפגשים מאחורים יותר במשחק שמים דגש גדול יותר על שימוש בסביבה, אבל לולאת המשחקיות נשארת פחות או יותר זהה, והיא הורגת את כל המתח והלחץ שנוצר לפניהם.

ב-Remothered Broken Porcelain, יש גם כמה מנגנוני משחקיות שפשוט לא מתפתחים לאורכו. המשחק מכיל עץ מיומנויות, אבל יש מצב שלא תשימו לב אליו. יש גם מערכת יצירה חסרת טעם (שהיא הרחבה של מערכת השדרוגים מהמשחק הקודם) משום שאתם תאבדו את כל הפריטים שיצרתם ברגע שתעברו למקום חדש. למרות שהמשחק מתרחש ברובו במקום אחד, פונדק, הוא נותן תחושה שנכנסתם למקום מת, בעיקר משום שהוא יוביל אתכם דרך אזורים קטנים, בדידים וליניאריים למחצה, כמעט ללא חידות.

יש כאן המון רעיונות, וברמה התיאורטית הם היו יכולים לעבוד במשחק ארוך וגדול יותר. למה אי אפשר להתגנב דרך כל הפונדק? למה מנגנוני המשחקיות לא מותאמים לסיפור, למקום ההתרחשות או למבנה המשחק? אם המפתחים היו שואלים את עצמם את השאלות האלה Remothered Broken Porcelain היה משחק טוב בהרבה.

Remothered Broken Porcelain הוא אסון מוחלט, עם כמות עצומה של החלטות עיצוב משחקיות שפשוט לא עובדות. כל המתח שנוצר במהלך המשחק נהרס כמעט מיד בגלל המשחקיות הגרועה או כמות הבאגים המטורפת והתוצאה היא משחק אימה שפשוט לא מצליח להפחיד.

אם המפתחים יצליחו לתקן איכשהו את רוב הבאגים ב-Remothered Broken Porcelain הוא אולי יהיה משחק אימה ליגה ד' מהסוג שאנשים לועגים לו, אבל גם אז עיצוב המשחקיות התמוה ימנעו ממני להמליץ עליו. כרגע הוא משחק ליגה ז' שבעיקר גורם לי לרצות לירות בעצמי.