יותר מוזר מזה כבר לא יהיה – ביקורת המשחק Arboria

אווירת המשחק היא אפלה ומחוספסת כך שהשחקן יכול להרגיש שאויבים אורבים לו בכל פינה, וזה שינוי מעניין ממשחקים אחרים שיצא לי לשחק בקטגוריית Rogue-like. מטרת המשחק היא לרפא את השורשים הגוססים של "עץ האב" בתור יוטון או לוחם משובט. עליכם להילחם על משאבים ובכל פעם שתמותו, תוכלו לתת לאלוהיכם (Godz) חלק מהמשאבים שהשגתם כדי לקבל דמויות ויכולות טובות יותר (בדומה למשחק Hades שסיקר כתבנו דניאל) או במקרה שהוא לא מרוצה, את הדמויות הגרועות ביותר שתוכלו לדמיין. מבנה הקרבות והשדרוגים במשחק מעניין ומורכב כך שלכל התקפה יש חשיבות מכרעת. בחירת היוטון היא נושא קריטי, כאשר כל אחד מהם מגיע עם תכונות פסיביות שיכולות לגרום לכם להעדיף נשק אחד על משנהו ולתקוף אויבים בצורות שונות.

השחקן יכול לתקוף עם התקפות קלות ומהירות או לטעון התקפות "כבדות" שבפועל לא עושות יותר מדיי נזק לצערי. היתרון האמיתי של השחקן בקרב הוא היכולות האופייניות לכל יוטון כמו המגן, שפשוט חוסם נזק, או יכולת הרפואה שאמנם תמנע ממכם למות אך גם תמנע שידרוגים עתידיים. בעוד התקפות עם נשקים ויכולות מיוחדות יגזלו ממכם כמות מנה נכבדה גלגולים לא יגזלו שום כושר גופני ויאפשרו לכם להתחמק במהירות מאויבים, אבל אי אפשר להתגלגל לנצח, ללא אסטרטגיה מתאימה תמצאו את עצמיכם מוקפים באויבים ותמותו, כדי להמנע מכך תמיד תוכלו להשתמש ביכולות היוטון שלכם. החלק הטריקי במשחק הוא המוות, אם לא תמותו לא תוכלו להתחזק ואם תמותו תצטרכו לעבור את אותם שלבים מייגעים שכבר עברתם עשרים פעם לפני כן. תמיד יש גם את אלמנט האי ידיעה, אם האל לא מרוצה תוכלו לקבל יוטון גרוע עד לרמה של עיוור צבעים, או לקבל יותר מזל שבוא האל כן מרוצה ולקבל גם את היכולות לחוש באויבים או לפגוע בהם מרחוק. מערכות השדרוג במשחק מרשימות אבל לא מורגשות בשלביו הראשונים, ברמה שרק אחרי שעברתי כמה רמות התחלתי לשים לב לתוספות בחיים, בהתקפה, במהירות ובדמות עצמה, בנוסף למגוון נשקים שהשתנו בכל רמה. הדבר המעניין יותר בכלי הנשק הוא הכוחות המיוחדים או ליתר דיוק המקשים "Q" ו- "E" במקלדת שיכולים לפוצץ אוייבים ואפילו לרפא אתכם.