האגדה הסיאנית חזקה מתמיד – דרגון בול סופר: ברולי – ביקורת

אימפריית האנימה "דרגון בול" חיה ובועטת, כשהסרט החדש בגזרת "דרגון בול סופר", הנקרא "דרגון בול סופר: ברולי", שוחרר סופסוף לשמחת המעריצים הותיקים והחדשים כאחד. ביקורת ללא ספוילרים.

הסרט החדש בכותר "דרגון בול" הותיק, הנקרא פשוט "דרגון בול סופר: ברולי", הושק לאחרונה וגרף שלל ביקורות חיוביות, לשמחתם של הצופים הותיקים שהולכים עם הכותר המצליח יד ביד כבר מתחילת דרכו – אי שם ב-1986 (כשהמנגה יצאה ב-1984). הסדרה הראשונה הייתה כמובן "דרגון בול", לאחר מכן "דרגון בול זי" ושנים לאחר מכן, שוחררה סדרה חדשה הממשיכה את עלילת הקודמים בשם "דרגון בול סופר" (לפני כן שוחררה "דרגון בול GT" אבל היא לא חלק מהעלילה).

המנגה מבוססת על הקלאסיקה הסינית " Journey to the West" ונוצרה ע"י אקירה טוריאמה, שפיקח גם על הסרט החדש. הסדרה אף שואבת השראה עצומה, כפי שניתן לראות בסדרה, מאומנויות לחימה שונות. בנוסף לסדרות, הופקו גם כ-20 סרטי אנימציה שונים וספיישלים, שלל סחורה (כל דבר אפשרי שקיים בערך וניתן לקנות בכסף) ומס' רב של משחקי וידאו, כשהאחרון מביניהם והעדכני ביותר, הוא המשחק הפופולרי Dragon Ball Z Fighters. במשחק עצמו אף נוספו הסיאנים המקוריים – ברולי, וסיאני נוסף שנחשף בסרט מרתק על מקור הסיאנים ומוזכר גם כאן – בארדוק, הלוא הוא אביו של גוקו.

בנימה אישית ולבבית אני חייבת לציין שלאחר שלל פוסטים בפייסבוק על הסדרה, החלטתי לצפות בה באופן רציף. זאת לאחר שהיא הייתה זכורה לי בתור ילדה מצפייה קצרה בערוץ הילדים, נתקלתי בה פה ושם, חשבתי שהיא מגניבה אבל לא באמת נתפסתי וצפיתי מעבר לזה. הפעם החלטתי לתת צ'אנס אמיתי ל-2 הסדרות הראשונות, "דרגון בול" ו-"דרגון בול זי" ונכבשתי בצורה מטורפת – עד כדי כך שתוך פחות מחודשיים סיימתי יותר מ-300 פרקים (בערך 600 פרקים בטוטאל), וצפיתי בסדרה בכל הזדמנות שהייתה לי. הייתי מכושפת. בסוף כל פרק נשארתי עם פה פעור. ולמה זה?

דבר ראשון, אני אוהבת דמויות מגניבות. דבר שני, אני אוהבת אומנויות לחימה. דבר שלישי, אני אוהבת דברים מוזרים שגורמים לי לנחש ולהיות במתח בלי לדעת למה לצפות בפרק הבא. דבר רביעי, אני אוהבת הומור. והומור (ביזארי) ממש לא חסר בסדרה הזו, לטוב ולרע. דבר חמישי, יותר מדי רפרנסים לדברים בתרבות הפופולרית שגדלנו עליהם שאני פשוט אוהבת (הנוסע השמיני, הג'וקר, פאוור ריינג'רס, שליחות קטלנית ועוד). מצאתי את עצמי בשוק בסוף כל פרק, ורק צמאה לעוד. ככל שהסדרות התקדמו – כך גם הסכנה והאויבים שהפכו להיות יותר חזקים ויותר בלתי אפשריים. אחר כך כבר לא הייתי כל כך בטוחה שזה מתאים לילדים כמו שחשבתי בתמימותי, אלא הרבה יותר למבוגרים.

כשכבר היה נדמה שלא יהיה המשך לסדרה, ולאחר לא מעט שמועות על החייאה מסוימת – שוחרר ההמשך בצורת "דרגון בול סופר", שהתקבל בטעם מר מתוק ע"י המעריצים אבל לרוב לחיוב. הסדרה יצאה לאור לראשונה ב-2015, כ-18 (!) שנים אחרי, והמשיכה את עלילת סון גוקו וחבריו. המעריצים היו באטרף, ובצדק רב – הגיבורים חזרו, חזקים מתמיד, עם נבלים חדשים ולא פחות מעוצמתיים; לעומתם, הנבלים בסדרות הראשונות נראו כמו אוויר. אפשר להגיד שהסדרה, נכון לתקופתה, סיפקה את הסחורה בדרך הכי טובה שיכלה. כמובן שאין על הקסם של הסדרות הקלאסיות, ובטח כשמספקים משהו חדש כ"כ הרבה שנים אחרי – אבל בסה"כ החוויה חיובית למדי וזה לא משהו שקל לעשות, בטח לא בכותר כזה ותיק ומפורסם. ולמי שצפה בסדרה – יש שם גם קריצה (ומחווה) מאוד מרומזת לברולי.

"דרגון בול סופר: ברולי" מתחיל את דרכו לאחר סופה של הסדרה "דרגון בול סופר", כשגיבורינו סון גוקו ווג'יטה נתקלים באויב חדש שלא ציפו לו מעולם – אויב מהגזע שלהם, גזע הסיאנים שנכחד כמעט לחלוטין לאחר התפוצצות כוכב הבית שלהם. וזהו לא סתם אויב, אלא סיאני בעל כוחות מדהימים שנותן להם חתיכת פייט. אך האם ברולי הוא באמת אויב? את זה ניתן לגלות רק בסרט. אויב נוסף וותיק לא פחות בכותר נמצא בסרט – הלוא הוא פריזה האלמותי, ספק מלכותי, שבעיניי אישית הוא אחד הדמויות הכי מרשימות ומשעשעות בסדרה. הסדרה, לטוב ולרע (בעיקר לרע כי הוא רשע, בכל זאת) פשוט לא הייתה אותו הדבר בלעדיו. פריזה עבר כמה חוויות מיטלטלות ביותר וחוזר ב-Full Power וחמוש בברולי, על מנת לנסות ולחסל את צמד הסיאנים השנואים עליו, גוקו ווג'יטה, אחת ולתמיד. האם פריזה יצליח סוף סוף במשימתו? הרי בניגוד לסיאנים, הוא לא נאלץ להתאמן מעולם, וזה משהו שהוא תמיד התגאה בו, וזה לעומת הסיאנים שמנצלים כל חצי שנייה פנויה על מנת להתאמן. טוב נו, על מי אנחנו עובדים, במיוחד גוקו.

בברולי כבר נתקלנו בעבר, בסרט שהציג לנו אותו: "Dragon Ball Z: Broly – The Legendary Super Saiyan" (דרגון בול זי: ברולי – הסופר סיאן האגדי). סרט מצוין לכל הדעות (אחד מבין לא מעט סרטים מרהיבים שיצאו) החושף בפנינו ככל הנראה, את הסיאני הכי חזק שיש. הסרט יצא ב-1993 ומציג את ברולי כחיה חסרת מעצורים, שלא ניתן לשלוט בה (למורת רוחו של אביו שמנסה). סון גוקו ווג'יטה מגיעים לכוכב בו נמצאים ברולי ואביו, ונלחמים בברולי. הסרט הנ"ל הוא הראשון מבין ארבעה עם הדמות של ברולי, כשרק הסרט האחרון והמדובר הוא חלק מהעלילה האמיתית ("קאנון"), כשהשאר הם לא קאנון (לא חלק רשמי). ולכן – למרות שכביכול גוקו ווג'יטה פגשו בברולי בעבר – זה לא באמת קרה והפעם הם פוגשים אותו לראשונה כחלק מהעלילה.

מה שהכי יפה בסרטים של דרגון בול, וגם בסרט הזה, ומה שהמעריצים מחכים לו יותר מכל – זה פלאשבקים והיסטוריית הגזע הסיאני, המקור שלהם, המראה מה גרם לדמויות האהובות להגיע לאן שהן הגיעו, מי היו ההורים שלהם באמת, מה קרה בכל מיני סיטואציות מהעבר וכו'. זהו מידע קריטי ומאוד מרתק בחייהן של הדמויות האהובות והמרכזיות בסדרה כגון סון גוקו, וג'יטה, פריזה וכו'. גם ההיסטוריה של ברולי לא פחות ממרשימה – אלא שבניגוד לסרטים הקודמים בהם הוא מוצג כחיה חסרת מעצורים – פה גם ניכר שיש לו רגשות חוץ מהתקפי זעם בלתי נשלטים. אני אישית לא יכולה לשבוע מכל המידע שיכולים לתת לי, בין אם זה בסדרה ובין אם זה בסרטים – זה פשוט מרתק.

"דרגון בול סופר: ברולי" שוחרר ביפן ב-14 לדצמבר, ונחת בצפון אמריקה ב-16 בינואר. הוא צפוי אף להגיע לגזרת ה-DVD בקרוב, עם הצלחה עצומה של כ-100 מיליון דולר בקופות הקולנוע שמיצבה אותו כסרט ה-"דרגון בול" המצליח ביותר בכל הזמנים. כרגע הוא סרט ראשון מבין עוד סרטים שייצאו בעתיד בכותר של "דרגון בול סופר", כהמשך לסדרה שהייתה בהחלט טובה וסיפקה לנו, המעריצים, הצצה נוספת לחייהם של הדמויות הפופולריות. אין ספק שהכל עוד פתוח וניתן לצפות לעוד הרבה מהסדרה הזו, ומברולי בפרט כדמות מרתקת, מגניבה ועוצמתית. סרט גדוש באקשן, נוסטלגיה, מעט הומור מגוחך (כיאה לדרגון בול), ובעיקר תחושה חמימה ונעימה בלב שמזכירה נשכחות ומרגשת לקראת העתיד.