שובר קופות – עליית ונפילת ז'אנר הפנטזיה

מה הפך את ז'אנר הפנטזיה ממלא בסרטי קאלט אהובים למלא בכישלונות מסחריים וביקורתיים? אני מנסה למצוא את התשובה בהסתכלות על הז'אנר משנות ה-80 ועד היום.

אחד הז'אנרים עליהם גדלתי במהלך שנות התשעים ועד היום היה אחד הז'אנרים האהובים עליי בקולנוע היה ז'אנר הפנטזיה, סרטים כמו "ווילו והנסיכה", "המבוך", "המצור מיבשת קרול" ו"הנסיכה הקסומה" היו מרכיבים בלתי נשכחים מאהבת הקולנוע שלי ונחשבים עד היום לסרטי קאלט וקלאסיקות של המסך הקטן.

למה המסך הקטן? כי זה איפה שהסרטים האלו זכו לפופולריות. כל סרט פנטזיה שיצא לפני שנות ה-2000 לא זכה להצלחה בקופות הקולנוע או לאהדת הצופים. זה רק אחרי שסרטים אלו הגיעו למסך הטלוויזיה הקטן שלנו דרך קלטות וידאו ודיסקי DVD שסרטי הפנטזיה זכו לתשומת לב כלשהי ודמויות כמו איניגו מונטויה והדרקון פלקור נהפכו להיות סמלי פנטזיה בהיסטוריית הקולנוע.

נסו להזכר מתי ראיתם בפעם הראשונה "לב הדרקון", "הנסיכה הקסומה", "קונאן הברברי" ו"הסיפור שאינו נגמר"? בקלטת של מישהו (או אם אתם צעירים ממני, ב-DVD), כי סרטים אלו פשוט תפסו תאוצת הצלחה רק אחרי שהושקו למסך הקטן.

לקראת המאה החדשה, הז'אנר די דעך ונעלם ממסכינו עד הגעתן של שתי סדרות סרטים "קטנות" עם חלוף העשור, "הארי פוטר" ו"שר הטבעות". שתי הסדרות הכניסו כסף ופרסים אל תוך הז'אנר שעוד לא נראו עד כה, "שר הטבעות: שיבת המלך" נהפך להיות הסרט הכי עטור פרסים בתולדות האוסקר כאשר גרף 11 פרסי אוסקר ביניהם "הסרט הטוב ביותר" ו"הבמאי הטוב ביותר" וסדרת סרטי "הארי פוטר" צברה מיליארדי דולרים ברחבי העולם והפכה את דניאל רדקליף ואמה ווטסון לכוכבי על.

מאז, כל סרט פנטזיה מנסה להיות הסרט האפי שיביא את האוסקר, מה שמוביל לסרטים מסובכים מדי, גנרים ומשעממים, כמו "מצפן הזהב" שאיכזב את מעריצי סדרת הספרים," אראגון" שיצא גנרי לגמרי והסרט השלישי בסדרת "שודדי הקריביים" שניסה לגרום להכל להראות אפי ולדחוף עשרות עלילות בו זמנית וכשל לגמרי.

"ההוביט", שמבוסס על ספר אחד בודד, נמתח לטרילוגיה ארוכה רק בגלל שזה מה שעשו עם טרילוגיית "שר הטבעות" ואחרי שסרטי "הארי פוטר" הסתיימו עם חלק 1 וחלק 2, כל סדרות הסרטים החליטו להגמר בשני חלקים, בין אם זה "משחקי הרעב" או "דמדומים".

סרט נוסף מהמאה החדשה שלא ממש זכה לאותה הצלחה אבל התפוצץ בפופולריות, בעיקר אחרי מותו הטרגי של הית' לדג'ר, זה "סיפורו של אביר", שנתן מבט חדש על ימי הביניים עם קצת אווירה מודרנית. אחריו כל סרט ניסה לחקות את אותו הסגנון בין אם זה "המלך ארתור: אגדת החרב" או "רובין הוד" החדש, והם פשוט מרגישים חסרי אישיות.

פשוט אין מקוריות יותר בהוליווד, מה שמצליח- מנסים לשכפל אותו, אפילו אם זה נוגד את הטון והעלילה של הספר עליו מבוסס סרט הפנטזיה.

מה שכן, מדי פעם אנחנו רואים סרטי פנטזיה שנשארים נאמנים לספר ואפילו מביאים משהו חדש מקורי, כמו סרטי "נרניה", "אבק כוכבים" ו"לב של דיו", שלמרות שלא הצליחו בקופות הקולנוע (חוץ מסרטי "נרניה"), עדיין השאירו רושם על צופיהם וככל הנראה יזכרו לטובה רק אחרי מספר שנים ויהפכו לסרטי קאלט כמו אלו בשנות השמונים והתשעים.

האם עוד פעם נראה עלייה מרשימה כמו שקיבלנו מ"הארי פוטר" ו"שר הטבעות" בז'אנר הפנטזיה? רק אם יוצרי סרטים, בעיקר ראשי האולפנים, יתנו לבמאים ולתסריטאים חופש להביא את החזיונות שלהם למסך כמו שפיטר ג'קסון עשה זאת לפני יותר מעשר שנים. עד אז, נחזור לסרטי הקאלט עליהם גדלנו, הם עדיין נהדרים כמו תמיד.