סיקור המשחק Robinson: The Journey – כאב ראש ב-60 דולר

איך הולך המשפט המפורסם? How THe Mighty Has Fallen? ככה אני הרגשתי ששיחקתי ב-Robinson: The Journey

Robinson: The Journey מספר את סיפורו של ילד ששמו Robin (ממש מפתיע נכון?) אשר היה על סיפון ספינת החלל הענקית Esmeralda שהתרסקה, וכנראה הוא היחיד ששרד. רובין מלווה ע"י רובוט כדורי קטן בשם היגס (מפתחי משחקים צריכים להבין שעוזר רובוטי בצורת כדור זה כבר פאסה) וביחד איתו מגלים גורת טי-רקס שרק בקעה, אותה רובין מאמץ אותה ונותן לה את השם לייקה. אל תדאגו, כל מה שסיפרתי זה רק הרקע למשחק, לא היה פה שום ספויילר רציני.

הערת שוליים לפני שאני ממשיך, המשחק הוא משחק AAA למכשירי VR שמגיע במחיר "מלא" של 60 דולר, מה שכבר מציב רף גבוה והמשחק אמור להיות לפחות טוב מספיק בשביל להוציא את הכסף שאתם עובדים עליו כל כך קשה. רק רציתי לציין את זה בהתחלה כי המחיר שלו ישפיע מאוד על הסיקור שלי, אז בלי עוד מילים מיותרות, בואו נתחיל.

למרות שהעלילה מעולה על הדף, היא ממש אכזבה אותי ברמת הביצוע. לייקה היא לא יותר מכלי שעוזר לך לפתור כמה פאזלים, היגס הוא בערך אותו דבר רק שהוא כל הזמן מותח ביקורת על יכולת השיפוט שלכם, אם זה מתבטא בירידות על לייקה או בכך שהוא בטוח שהוא הרבה יותר חכם מכם, נראה כאילו הדמות הזאת בנויה נטו בשביל לעצבן אתכם ולערער לכם את הביטחון. אני כן אגיד שהוא משמש דמות מאוד חשובה בשביל להבין את העלילה, אבל שוב, אתם לא מתחברים אליו מבחינה רגשית, אתם בעיקר רוצים שהוא יסגור את הפה ויפסיק לדבר. אותו דבר תקף גם לגבי לייקה, היא משמשת אתכם בתור כלי להרחקת דינוזאורים, פתירת פאזלים, ותו לא. נכון שהיא חמודה וממש קל להתחבר אליה, אבל במקום להפוך להיות Trico MK2 היא הופכת להיות פנדורה מהמשחק God of War, היא פשוט מעיקה עליך.

אוקיי,אז העלילה טובה אבל לא מוצגת טוב, אבל איך המשחקיות? גם פה המשחק לא זהר, בלשון המעטה. בעיקרון המטרה של המשחק היא לגלות מה גרם לחללית להתרסק, פה נכנס היגס בצורה מצוינת וכפי שאמרתי קודם, הוא עוזר לכם להבין את העלילה. כל דבר שאתם סורקים בעזרת ה"אקדח" שלכם הוא מנתח, ומספר לכם את הסיפור שלו. בין אם זה יחידות רובוטיות אחרות שנשלחו לפלנטה לשם בדיקת תנאים ובין אם זה סתם חיה חדשה שמצאתם, אפשר להגיד שבלעדיו לא הייתם יודעים כלום.

בשביל למצוא את היחידות הרובוטיות ההרוסות אתם תצוידו באקדח שהוזכר מקודם, אשר יכול לעשות שני דברים – הדבר הראשון הוא סריקת דברים שאתם מוצאים, כמו חיות וחפצים, והדבר השני הוא יריית סוג של כוח משיכה (כמו במשחק Half Life), שיעזור לכם להרים חפצים ולשנע אותם לטובתכם. הבעיה היא שהמשחקיות מאוד חוזרת על עצמה ומסתכמת לבסוף בסריקה ובהרמה של חפצים, בשילוב שימוש בידיים וירטואליות בשביל לטפס על עצים וכדו'. אז בדיוק כמו העלילה, חשיבה יצירתית שעל הדף נשמעת מעולה אבל בפועל היא לא ממש מושכת ואפילו משעממת.

בנוסף להכל, משהו שממש היה חשוב לי להגיד היה שנראה שהמשחק פשוט "לא אפוי" ומלא בבאגים ובעיות מקשים, ובתכלס, זה יותר גרוע מכל הבעיות שציינתי עד עכשיו. בזמן בו שיחקתי לפני שאמרתי "נמאס לי" ולא חזרתי אף פעם, נתקלתי בבאג אחד משמעותי שלקח לי חצי שעה בערך לפטור. הבאג הזה קרה ממש עשר דקות בתוך המשחק כשאתם צריכים לשחק מחבואים עם לייקה. ברגע מסויים, המשחק פשוט לא הגיב למקשים שלי, אפילו לאחר שהסתכלתי על סרטוני הדרכה ביוטיוב ועשיתי בדיוק את אותו הדבר, המשחק לא הגיב. בהמשך המשחק גם היו בעיות שברגע שרציתי לטפס על עצים אז הידיים בכלל לא הופיעו או שלא הצלחתי לתפוס את "דרגשי הטיפוס" כמו שצריך. להגיד שזה היה מתסכל יהיה להעליב את הסיטואציה.

אז שתי פסילות למשחק Robinson: The Journey, אבל האם הגרפיקה נותנת קצת מרווח לנשימה? חד משמעית כן. נכון שזה משחק VR וזאת טכנולוגיה שממש בחיתולים שלה אבל המשחק נראה פשוט מדהים ולא פחות מזה. הבעיה היא, שאנשים כמוני שקנו/ייקנו את המשחק יצפו לעלילה טובה ולא יהיה ממש אכפת להם מגרפיקה, ממש כמו משחקי Telltale למיניהם. זה לא איזה משחק יריות שמספיק שהוא נראה מדהים ואתם ישר תקפצו עליו (*אהם*Battlefront*אהם*), אתם מצפה שהמשחק ימשוך אתכם, יגרום לכם לבכות, יגרום לכם לצחוק ולהתרגש מגילויים חדשים, ממש כמו שהתרגשתי כשראיתי את הדינוזאור העצום המצולם למעלה. אז במקרה הזה, למרות שהגרפיקה הייתה מדהימה, בלי צל של ספק, זה פשוט לא הספיק פה, במיוחד לא בסוג המשחק הזה.

שורה תחתונה

יש לי חבר שאומר שהמשפט הקבוע שלי לשפיטת משחקים הוא "רעיון טוב ביצוע גרוע" וזה נכון, המציאות העצובה היא שהרבה מאוד משחקים בדור שלנו שהבטיחו עולם מדהים, או יקום מדהים במקרה של No Mans Sky, פשוט לא הביאו שום דבר לשולחן כשזה הגיע למשחקיות בסיסית וככה בדיוק הרגישה לי החוויה עם Robinson: The Journey. למרות שממש רציתי לאהוב את המשחק, היו לו כל כך הרבה בעיות שמנעו ממני ליהנות ממנו ולהרגיש שזה היה פשוט בזבוז של זמן. אני אישית לא מחזיק PlayStation VR בבית, ולכן נסעתי עד לחבר שלי בשביל לשחק במשחק (נסיעה של שלוש וחצי שעות באוטובוס) ופשוט חזרתי עם ידיעה שנסעתי סתם בשביל משחק שלא שווה 60 דולר, אבל אם הוא היה עולה 20-30 אולי הייתי מסתכל עליו באור אחר לגמרי.