חיים רק פעמיים – סיקור המשחק Sekiro: Shadows Die Twice

האם Sekiro: Shadows Die Twice שווה את המוות המתמיד והחזרה לחיים או שמא עדיף להישאר מתים?

המוות תמיד שיחק חלק מרכזי במשחקיה של חברת From Software, ב-Dark Souls וב-Bloodborne המוות תפקד הן כעונש והן כחוויית למידה. ב-Sekiro: Shadows Die Twice, המוות עוטף וחודר לכל חלק בחוויית המשחק, ממערכת הקרב האכזרית ומהירה, דרך החזרה לחיים ועד לרעיונות המרכזית שעומדים בליבו של עולם המשחק, המוות ב-Sekiro נוכח בכל מקום. בניגוד למשחקים הקודמים, הפעם המפתחים ב-From Software, משנים קצת את נוסחת הפיתוח המנצחת שלהם באמצעות משחק שכולל סיפור אמיתי ואישי, משחקיות מהירה יותר ודרכי פעולה רבות יותר באמצעותן כל שחקן יוכל לגשת לכל אתגר כרצונו.

Sekiro: Shadows Die Twice מתרחש ביפן הפיאודלית בתקופת סנגוקו במהלך המאה ה-16. אתם נכנסים לנעליו של סקירו, הזאב הבודד, נינג'ה שמשרת בתור מגנו של קורו, לורד צעיר ונצר לשושלת עתיקה וחשובה. במהלך משימה לחלצו, סקירו, מאבד את ידו השמאלית ונותר למות לבדו. באורח פלא הוא חוזר לחיים ומוצא את עצמו כלוא בלולאה של חיים ומוות, תוך שהוא יוצא להציל את אדונו ולנקום בחוטפיו. סיפורי נקמה הופיעו לכל אורך ההיסטוריה והם לא מקוריים במיוחד, אבל הם הופכים את המשחק לאישי יותר ומעגנים אותנו לעולמו.

Sekiro מספר סיפור אישי יותר מהמשחק הקודמים של From Software. בעוד ש-Dark Souls ו-Bloodborne הכילו סיפורים מעניינים, רוב המידע עליהם לא ניתן לנו על ידי דמויות אלא על ידי עולם המשחק. Sekiro שומר על הרעיון של העברת הסיפור דרך בניית עולם המשחק, אך הוא מוסיף לו דמויות מעניינות, כל אחת מהן בעלת מניעים ומטרות משלה. הדמות הראשית, סקירו, היא לא דף חלק שמותאם אישית לשחקן, יש לו אישיות ייחודית. הוא חולק עבר משותף עם חלק מהדמויות במשחק, מה שמקל על האינטראקציה בין השחקן לבין עולם המשחק. ניתן למצוא עדויות ליכולת בניית העולם המרשימה של חברת From Software בכל מקום במשחק, מהדמויות שתפגשו ועד לזיכרונות של סקירו. אין פינה בה לא תוכלו ללמוד משהו על עולם המשחק.

עיצוב השלבים המורכב של החברה חוזר ובגדול. בדומה למשחקים הקודמים של החברה גם כאן עולם המשחק לא לינארי, תוכלו להתקדם במשחק בכמה כיוונים ויהיו הרבה אזורים שתחמיצו בפעם הראשונה שתשחקו במשחק. אשינה האזור בו מתרחש המשחק מכיל כמות עצומה של טירות, מקדשים ועמקים בהם סקירו יבקר במהלך מסעו. האזורים השונים מתחברים ביניהם בצורה אלגנטית במיוחד והם מלאים בסודות אותם תצטרכו לחשוף. קטעי פלטפורמה ושלבים פתוחים מוסיפים למשחק תחכום רב ומספקים אפשרויות משחק מגוונות יותר. למעשה ניתן לומר שהמשחק דורש מכם לחפש את האפשרויות ונצל אותן לטובתכם כדי לשרוד.

לאחר כריתת ידו סקירו מקבל תותבת שמשמשת הן כוו אחיזה והן כנשק משני. וו האחיזה מאפשר לסקירו לנוע במהירות בסביבת המשחק ואף להגיע לאזור גבוהים יותר, מה שמוביל לאפשרויות משחקיות מגוונות יותר. בשילוב עם מערכת ההתגנבות, וו האחיזה הוא כלי משמעותי שיעזור לכם לשרוד את הקרבות הקשים שמחכים לכם במהלך המשחק.

למרבה צער Sekiro: Shadows Die Twice לא מכיל אף נשק מרכזי למעט הקטאנה. בהתחשב בעובדה שלאויבים שלכם ב-Sekiro יש מלא נשקים מיוחדים, זה עצוב מאוד שהמשחק לא נותן את האפשרות להתנסות בחלק מהם. כדי לפצות על המחסור בכלי הנשק המשחק מכיל כלי נשק משניים שמתחברים לתותבת שלכם. כלי הנשק האלה פזורים ברחבי עולם המשחק ותצטרכו למצוא אותם או לקנות אותם. לכל אחד מאותם כלי נשק יש יכולת מאוד ספציפית שתעזור לכם בסיטואציות מסוימות. למשל הלהביור שגורם נזק אדיר לאויבים על-טבעיים או הגרזן שיכול להרוס את המגנים של האויבים. תוכלו לשדרג את הנשקים האלה באמצעות חומרים וחפצים ייחודיים שתמצאו במהלך המשחק. לדעתי הנשקים המשניים האלה לא יוצרים גיוון זהה לזה שנשק מרכזי היה יוצר, אך הם בהחלט תוספות משמעותית.

המשחקיות ב-Sekiro שונה מאוד מזו שהורגלנו אליה ב-Dark Souls וב-Bloodborne. זה נכון שהמשחקים עדיין חולקים רעיון מרכזי משותף, אך אם תשחקו ב-Sekiro כפי ששיחקתם במשחק האלה אתם תמותו שוב ושוב, אסטרטגיית התקיפה וההתחמקות לסירוגין שאפיינה את המשחקים האלה לא עובדת כאן. המטרה ב-Sekiro היא ללמוד את שדה הקרב והאויבים, להרוג כמה שיותר מהם בשקט ורק כשאין ברירה להילחם פנים אל פנים.

מד הסיבולת שאפיין את המשחקים הקודמים של החברה נעלם כלא היה. במקומו Sekiro משתמש במד חדש, יציבה, שעומד בבסיסה של מערכת הקרב. המטרה של השחקן היא לשבור את היציבה של האויב, מה שישאיר אותו פתוח למכת מוות. גם לסקירו יש מד כזה וגם הוא נמצא בסיכון לשבירה שלו ולמכת מוות. כדי לשבור את היציבה של האויב תצטרכו לבלום את המתקפה שלו באמצעות הקאטנה שלכם בדיוק כשהיא נוחתת. יש גם מתקפות שקשה יותר לחסום, מתקפות כבדות תוכלו לחסום באמצעות לחיצה על התחמקות בזמן המתאים ומתקפות נמוכות תוכלו לחסום באמצעות קפיצה על האויב. גם מד החיים משחק תפקיד במערכת היציבה, ככל שמד החיים של אויב נמוך יותר קל יותר לשבור את היציבה שלו.

כל המערכת הזאת הופכת את המשחקיות של Sekiro למאוד מאתגרת וייקח לכם לא מעט זמן להתרגל אליה. ברגע שתעברו את המשוכה הזאת, תבינו עד כמה מהנה ומספקת לולאת המשחקיות של המשחק. אין דבר שמשתווה לריגוש שבשבירת היציבה של בוס ומכת המוות המדממת שמונחתת עליו לאחר מכן.

גם אם תתרגלו למערכת הקרב המשחק ימשיך להיות מאתגר מאוד. Sekiro: Shadows Die Twice נשאר נאמן למורשת של מפתחיו, שקנו את עולמם בזכות משחקים קשים במיוחד. המשחק יעניש אתכם בכל פעם שתעשו טעות. לרשותכם יעמדו שיקויים בהם תוכלו להשתמש כדי למלא את מד החיים שלכם. תוכלו גם לבזבז נקודות ניסיון וחפצים מסוימים כדי להגדיל את מד החיים שלכם לצמיתות, אבל זה לא יגן עליכם מהמוות, שהוא חווית למידה בסיסית במשחק. בנוסף לכך המוות במשחק הוא כלי. סקירו יכול לחזור לחיים פעם אחת לאחר שהוא מת. זה נותן לשחקנים לתקן חלק מהטעויות שהם עשו. אם תמותו פעם נוספת תאבדו חצי מנקודות הניסיון והכסף שלכם. לפעמים תקבלו עזרה מבודהה ותוכלו לשמור על הכסף שלכם. ככל שתמותו בפעם השנייה יותר ויותר פעמים כך יגדל הסיכוי שדמויות מסוימות במשחק ידבקו במחלה שמורידה את הסיכוי שלכם לקבל עזרה מבודהה.

בכללי המשחק עצמו מאוד הוגן למרות דרגת הקושי הגבוהה. רוב הפעמים שבהן מתי קרו בגלל חוסר תשומת לב מצדי. יחד עם זאת לא כל מוות הוא הוגן, במיוחד לאור העובדה שהמשחק מעודד את השחקן להיות כמה שיותר אגרסיבי, מתקפה אחת לא מתוזמנת יכולה להיות הסוף שלכם. ללא כל צל של ספק החלק הכי לא הוגן במשחק הם האויבים הלא אנושיים, כשנלחמים מול חיות או יצורים על טבעיים, לא תמיד ברור אלו מתקפות ניתן לבלום ואלו לו. למשל שור זועם שדוהר לעברכם נראה כמו משהו שצריך להתחמק ממנו אבל בפועל אם תנסו את תמצאו את מותכם מהר מאוד. מה שאתם צריכים לעשות הוא לבלום את המתקפות שלו, דבר שנראה בהתחלה לא הגיוני ולא אינטואיטיבי.

כל אחד מעולמות המשחק הקודמים של החברה עוצב ונוצר בקפדנות ובדקדקנות כך שיתאים למקום ההתרחשות שלו ולגוון שלו ו-Sekiro: Shadows Die Twice אינו יוצא דופן. עולם המשחק נוצר כדי להתאים לאסתטיקה היפנית, מיערות במבוק, דרך עיצוב הבניינים ועד לעיצוב השריון של כל האחת מהדמויות, המפתחים ניסו ליצור מחדש את יפן במאה ה-16. תשומת הלב של המפתחים לפרטים הקטנים כמו עלי השלכת מתעופפים ברוח או הניצוצות שנוצרים בכל פעם שהקטאנה שלכם מכה בנשק אחר מביאים את המשחק לגבהים חדשים. המשחק עצמו רץ די חלק בלי יותר מדי בעיות. כיף לשחק בו ולהסתכל על העיצוב המרהיב שלו לכל אורך הדרך.

פסקול המשחק יוצר את המתח הדרוש כדי להשאיר את השחקן בלחץ וצמוד לכיסא. ברירת המחדל של הדיבוב במשחק היא השפה היפנית. הדיבוב האנגלי לא רע, אבל המשחק במיטבו כשהדמויות מדברות ביניהן יפנית. לא רק שהמדובבים היפנים עושים עבודה טובה יותר, הם גם הופכים את המשחק ליותר אותנטי.

המוות הוא אחד מהקבועים הרבים אליהם שחקנים למדו להתרגל במשחקיה של חברת From Software. לצדו נמצאים גם עולם משחק מרהיב ולולאת משחקיות מהודקת שמתגמלת נטילת סיכונים והתנסות. Sekiro: Shadows Die Twice מכיל את כל הדברים האלה בזמן שהוא מנסה לחשוף אותנו לדברים חדשים. הסיפור שלו לא מקורי במיוחד, אך הוא בהחלט מספק את הרקע לדמותו של סקירו. המשחקיות המהירה שלו מתגמלת שיטת משחק אגרסיבית, אבל מצליחה לשמור על לולאת המשחקיות המהודקת שאפיינה את קודמיו. אין צל של ספק שמדובר במשחק מאתגר במיוחד, אך לפעמים בצורה לא כל הוגנת, לא תמיד ברור מתי ניתן לבלום מתקפה ומתי לא, מה שהופך את חווית המשחק להרבה פחות הוגנת מזו של Bloodborne או Dark Souls. על רקע של אסתטיקה יפנית מדהימה, Sekiro: Shadows Die Twice משלב את כל מה שהופך משחק של From Software לייחודי, בחבילה אחת שכל המעריצים יאהבו. המוות עשוי להיות קבוע ב- Sekiro, אבל שווה לחזור לחיים בכל פעם כדי ליהנות ממנו.