אגדה ענקית – סיקור לחידוש של Shadow of the Colossus

האם Shadow of the Colossus האגדי מצליח להדהים באותה המידה כמו שהוא הצליח לפני 13 שנים?

אני לא חושב שישנו משחק שהשאיר את חותמו עלי ב-25 שנותיי בתור גיימר כמו Shadow of the Colossus, כך שאתם יכולים לנחש מה היו הציפיות שלי מהחידוש ל-Shadow of the Colossus על הקונסולה של הדור הנוכחי, ה-PlayStation 4, ואני חייב להגיד שהחידוש לא איכזב.

הסיפור והעולם

אתם מגלמים גיבור צעיר שמנסה להציל את אהובת ליבו למרות אזהרות זקני העם שלכם להתרחק מארץ הענקים האסורה. כדי להחזיר אותה לחיים, אתם צריכים לחסל 16 ענקים שונים. אבל מאוד מהר תגלו שהמשימה היא לא קלה ואחרי החיסול הראשון תשאלו את עצמכם מי המפלצת האמיתית, הענק או אתם.

כמה שהסיפור פשוט, הוא אחד הסיפורים העוצמתיים בתולדות הגיימינג- הסיפור של Shadow of the Colossus הוא סיפור מוסרי עמוק ובעל סוף מפתיע שישפיע על כל שחקן שנתן לעצמו להסחף בעולם והרגש של המשחק.

עולם המשחק הוא די ריק כאשר אתם רוכבים דרכו עם הסוס שלכם אגרו, בעיקר בהשוואה לעולמות של משחקים אחרים היום, אבל זה איכשהו מוסיף לסיפור של המשחק, שאתם בארץ זרה וריקה מחיים חוץ מיצורים מסיבים שמשוטטים בה. אבל למרות שהארץ ריקה, היא עדיין מאוד מגוונת מבחינת נופים ומלאה באישיות שמשדרת שפעם היה בארץ זו אנשים חיים, והעיצוב הספציפי של העולם היה המקור לעשרות תאוריות של מעריצים לסודות החבויים של הסיפור, כמו השערים העגולים שקבורים בחול.

אפילו שהעולם והסיפור הם לא ארוכים, מלאים או מורכבים כמו הרבה משחקים היום, הסיפור והעולם של Shadow of the Colossus מצליחים להיות עוצמתיים יותר מרובם (בדומה למשחק האינדי Hellblade: Senua’s Sacrifice שכבש את ליבי שנה שעברה).

משחקיות

אם לא שיחקתם במשחק קודם, אתם מצוידים בחרב, קשת וסוס ובאמצעותם אתם צריכים לחסל את הענקים דרך פגיעה בנקודות החולשה שלהם, את נקודות אלו אתם מוצאים עם החרב שלכם שמאירה על נקודת החולשה של הענק. כדי להגיע לנקודת התורפה שלו, אתם צריכים לטפס על היצור המסיבי בזמן שאתם נאחזים בשערות הענק או בבליטות על גופו.

כל החלק של הטיפוס קשה כמו שהוא היה לפני שנים ולא דומה בכלל למשחקים כמו Prince of Persia ו-Uncharted, אתם נאחזים עם כפתור R2 ויש לכם מד אנרגיה של כמה זמן אתם יכולים לאחוז. למרות שזה יכול להיות מעייף, אני אוהב את המכניקה הזו והיא כל כך מתאימה למשחק- אתם נאבקים עם ענק שאתם מנסים להרוג, מכניקת האחיזה ומד האנרגיה גורמים לקרב להרגיש אינטנסיבי ואפי, ויש פה מרכיב נהדר של סיכון בהשוואה לתגמול, האם כדאי לנסות לצבור שוב אנרגיה ולהסתכן בליפול או לשחק אותה בטוח? החלטה כזו יכולה להיות ההבדל בין קרב 15 דקות לקרב של שעה.

אתם יכולים להגדיל את מד האנרגיה שלכם ממש טיפה אם תהרגו לטאות בעולם הריק של המשחק ואפילו להשיג חרב אפלה מיוחדת אם תמצאו את כל מטבעות המשחק ותגיע למעבר הסודי. אבל, לרוב יותר תתרכזו לחסל את הענקים מאשר להתחיל לחפש לטאות בשדה.

גם אחרי יותר מעשר שנים זה עדיין יצירתי איך שאתם צריכים לחסל את הענקים ולחשוב איך לנצל את החולשות שלהם, וכל קרב רק יותר אפי בגלל העיצוב הנהדר והגודל המרשים של הענקים בהם אתם נלחמים.

הענקים

כל הענקים של המשחק מדהימים ועוצרי נשימה כמו בפעם הראשונה שראינו אותם לפני 13 שנים.

רואים שבחידוש המפתחים נתנו דגש משמעותי לעדכון הויזואלי של הענקים והקול שלהם נשמע עוצמתי באוזניות המשחק שלכם גם היום.

העיצוב של כל יצור הוא נהדר וייחודי, וגם כשאתם אמורים להגיב מהר ולהתחיל להלחם, אתם תמצאו את עצמכם מתרחקים ולוקחים קצת זמן להתרשם מהמפלצת הענקית שאתם עומדים לחסל.

משהו שמאוד אהבתי בחידוש זה שהמפתחים של המשחק גם שיפרו גרפית את הפסלים במקדש שמייצגים את הענקים ונהרסים אחרי כל אחד שחיסלתם. על ה-PlayStation 2 לא יכולתי אפילו לראות מה הפסלים מייצגים, הם פשוט נראו כמו גושי סלע, על ה-PlayStation 4 אני יודע איזה פסל מייצג את הציפור הענקית או את השור.

הענקים באמת גונבים את ההצגה במשחק והעיצוב שלהם והאופן בו אתם מחסלים אותם רק מוסיף לעלילה ועולם המשחק. אם שיחקתם באחת מהגרסאות הקודמות של המשחק, אז כבר יש לכם ענק אהוב. עבורי זה הענק השלישי עם האלה הענקית והוא נראה מדהים בגרסה זו כמו שהוא נראה אז.

גרפיקה

הגרפיקה של המשחק עוצרת נשימה- אחרי שכל משחק מחודש מבטיח לנו שיפור גרפיקה, החידוש האחרון של Shadow of the Colossus על ה-PlayStation 4 מראה לנו איך עושים את זה, עם טקסטורה מפורטת, מודלים חדשים ותאורה עוצרת נשימה.

אני חייב לציין שהמפתחים עשו עבודה נהדרת עם לשים לב לפרטים בסביבה, אפילו שהיא די ריקה, כשאגרו רץ על החול הוא משאיר עקבות מאוד מדויקות מאחוריו וכשאתם מטפסים על אחד הענקים השעירים של המשחק, השער זז לפי התנועה שלכם דרכו, כמו שדה חיטה שאתם מפלסים דרכו.

אפילו שהמשחק המקורי יצא על קונסולת ה-PlayStation 2 לפני יותר מ-10 שנים, הגרפיקה הנהדרת של החידוש מצליחה להדהים יותר מרוב המשחקים היום.

סאונד והמוזיקה

הסאונד של המשחק פשוט מצוין- למרות שעולם המשחק לא מלא כל כך, הכל נשמע נהדר בין אם זה משב הרוח שחולף לידכם כשאתם מחזיקים בכנפים של הענק המעופף או הנץ שעף לצדכם בשמיים, הסאונד של המשחק יוצא מן הכלל.

הענקים אותם אתם מחסלים גם נשמעים נהדרים, כל צעד ענק שלהם מרעיד את האדמה בצורה שנשמעת אמיתית וצעקת הכאב שלהם כשאתם תוקעים את החרב שלכם בגוף שלהם מהדהדת לכם באוזניים וזה רק מוסיף להרגשה הרעה שאתם נאלצים לחסל את היצור הענק התמים.

המוזיקה של המשחק נהדרת כמו שהייתה לפני 13 שנים- המלודיות השקטות כשאתם מסתובבים במקדש ליד גופת אהובת ליבכם פשוט קסומות והמוזיקה האפית האגדית שאתם עומדים פנים מול פנים עם הענק הראשון שלכם עדיין משאירה רושם בלתי נשכח שאתם עכשיו יצאתם להרפתקה מיוחדת שלעולם לא תשכחו.

סיכום

Shadow of the Colossus מדהים בדיוק כמו שהוא היה כשיחקתי בפעם הראשונה על ה-PlayStation 2. אפילו שהעולם ריק בהשוואה למשחקים אחרים היום, הוא מרגיש חי ומסתורי. הענקים גונבים את ההצגה ועוצרי נשימה כמו שראיתם אותם פעם ראשונה וזה עדיין אתגר לחסל אותם, כל אחד בדרך הייחודית שלו.

Shadow of the Colossus הוא יצירת אומנות אז והוא יצירת אומנות היום.