קפטן מארו…אהה שהאזאם! – ביקורת הסרט

זה ציפור, זה מטוס, זה שהאזאם! הכירו את הגיבור הכי ילדותי של DC, שמביא לנו אווירה אחרת ליקום האפלולי והרציני של ענקית הקומיקס. כדאי שתזכרו את השם הזה טוב טוב, משום שאחרי שתצאו מהקולנוע לא תרצו להפסיק לצעוק אותו. שהאזאם!

אפשר לבוא ולהגיד הרבה דברים לגבי היקום הקולנועי של חברת DC. אחרי הכל כשלחברה המתחרה יש פור רציני של כמה שנים טובות, אינספור כותרים שוברי קופות ובמאים שיודעים לעבוד עם החומרים שנותנים להם, נדמה שהתקווה לתחרות רצינית הולכת ודואכת. אחרי הכל, הסרטים היחידים שככל הנראה נחשבים לטובים ביקום של DC הם וונדור וומן (שלנו) ובת הים הלא כל כך קטנה, הלא הוא אקווהמן. וגם אלו שנויים במחלוקת בעיני כמה אנשים. אבל כעת הגיע תורו של ילד הפלא, בילי בטסון.

חודש אפריל מסתמן כחודש מאוד חזק. אחרי הכל יש לנו הרבה מאורעות חשובים שקורים בו. פסח בפתח, הקרב על הכסא מתפתח וטריילר אחד שמשאיר את כולם במתח. אבל די עם הדיבורים ל"הנוקמים: סוף המשחק" (כי הצלחתי להשיג כרטיסים, למרות הכל). בכנות אני לא מעריצה גדולה במיוחד של שהאזאם, אבל זה בעיקר בגלל שכנראה לא התחברתי לדמות שלו בקומיקסים. איכשהו הטריילר כן הקסים אותי, ואפילו גרם לי לשכוח לכמה רגעים שמדובר בסרט של DC. כי הנימה שלו היא שונה לחלוטין מכל מה שזכיתי לראות ביקום שלהם עד היום. כשאני נטולת ציפיות ודעות קדומות, הלכתי בכיף לצפות בסרט, והופתעתי לטובה.

כפי שכבר הבנתם, במרכז העלילה יש לנו את הנער בילי בטסון (אשר אנג'ל), שמתגלגל מבית אומנה אחד לאחר בזמן שהוא בחיפושים אחר אימו האבודה. בפעם המי יודע כבר כמה, בילי נעצר וכעת לא נותרת לו ברירה אלא לעבור לבית אומנה נוסף, יחד עם הזוג גרייזרס. שם בילי פוגש במשפחתו החדשה, המונה עוד 5 ילדים מאומצים, בדיוק כמוהו.

בדיוק באותה העת, מדאוס סיוואנה (מארק סטרונג) מוצא את דרכו חזרה אל סלע הנצח, שם לפני שנים רבות הקוסם שהאזאם גירש אותו בבושה, זאת משום שלא עמד בפיתוי נגד שבעת החטאים. הפעם הדברים נראים אחרת, ומדאוס הגיע במטרה לשחרר את כל החטאים חזרה אל העולם. כעת על הקוסם למצוא במהרה את האלוף הבא שיוכל להכניע ולכלוא שוב את החטאים המתרוצצים על פני כדור הארץ פעם נוספת. נדמה שחאיר חיפושים רבים וארוכים נמצא אותו אלוף, העונה לשם בילי בטסון. על ידי צעקת השם "שהאזאם!" בילי משנה את צורתו והופך מנער מתבגר, לאדם שרירי וחסון (את הגרסה המבוגרת של בילי, מגלם זכרי לוי). מתברר שמלבד השינוי במראה החיצוני, בילי זוכה לקבל גם כוחות על. באמצעות העזרה של אחיו החורג פרדי (ג'ייק דילן גרייזר), מגלים השניים כיצד כל עניין גיבור העל עובד, ונדמה שבדיוק בזמן בשביל להציל את העולם כולו מפני מדאוס ושבעת החטאים.

בניגוד לסרטים אחרים ביקום של DC (אני מסתכלת עליכם שם, "ליגת הצדק"), בסרט הזה לא נחסכה אפילו פרוטה. ישנם לא מעט אפקטי CGI אותם היה צריך לבצע. בהחלט נראה שאותה מחלקה עשתה את עבודתה נאמנה, ולא הותירו כאן מקום לספק. גם זוויות הצילום בסצנות מסויימות בסרט גרמו לי להרגיש שאכן מדובר בחלקים הלקוחים מתוך דפי הקומיקס של גיבור העל. הדבר שהכי שמחתי לא לראות על גבי המסך, זה הפילטר של חוסר הצבע והגשם שנוהג לעטוף סרטים רבים של היקום הקולנועי של DC.

האווירה של הסרט כולו הייתה כיפית, וקלילה. שזו אכן חוויה מרעננת במיוחד. נכון שבאקווהמן ראינו גם שינוי אווירה, אבל לא באותו האופן כמו כאן. יכול להיות שזה בגלל הדמויות. אבל אני שמחה לראות שסוף סוף יש דמות שמצליחה להוציא את האווירה הקודרת החוצה, ומכניסה המון צבע וחיים לעולם לא כל כך שמח ברובו.

גולת הכותרת בכל העניין כאן היא המשחק. הנער בילי בטסון, המגולם על ידי אשר אנג'ל, מביא לנו למסך את בילי באופן מושלם. להיות שחקן ועוד בגיל צעיר זה לא קל. להיות שחקן בגיל צעיר שבגדול אמור לגלם ילד שביום בהיר אחד מקבל כוחות על? דרגת קושי אחרת לגמרי. היהלום שבכתר הוא ללא ספק זכרי לוי, המגלם את בילי בטסון הבוגר (שהאזאם). גיבור על שבתוך תוכו הוא נער מתבגר, ככה גם צריכה להיות צורת החשיבה, הדיבור ושפת הגוף. את כל אלה מביא לוי למסך הגדול ללא כל בעיה, ואני חושבת שעל הדרך הוא גם מאוד נהנה מכך. ללא ספק דמות הקומיקס היותר מוצלחת אותה זכה לגלם (פיינדרל מת'ור, העולם האפל).

ג'ייק דילן גרייזר המגלם את אחיו המאומץ של בילי, פרדי, עושה עבודה מעולה בתור הילד שיודע הכל על גיבורי על. במהלך הסרט כולו הוא מכניס המון אנרגיה אל המצבים אליהם הוא ובילי נמצאים, בין אם זה בילי הילד או בילי גיבור העל. הכימיה שלו עם אשר ולוי פשוט עובדת באופן מושלם, ואין רגע אחד בו אתה עוצר ואומר לעצמך שזה מגוחך ולא אמין. אמשיך ואגיד כי ישנם בסרט עוד כמה דמויות שאת חלקן מרגישים יותר ואת חלקן פחות. שזה די הגיוני עבור סרט עם כל כך הרבה דמויות בתוכו, אבל ללא ספק התוצר הסופי מביא איתו כמה רגעים בלתי נשכחים של דמויות ושל השחקנים העומדים מאחוריהם.

שורה תחתונה

שהאזאם, גיבור העל הראשון ביקום הקולנועי של DC, שלא ממש אוהב לקחת את הדברים ברצינות רבה מידי. ציפיתי לגרוע מכל, ויצאתי מהסרט עם הרגשה שבא לי עוד ממה שהרגע ראיתי. סוף כל סוף גם ל-DC ו-Warner Brothers יש סרט בו הם לא לוקחים הכל ברצינות, ואפילו מרשים לעצמם להוריד את הפילטר העצוב ולצחוק על עצמם. סרט שהרבה פעמים מצאתי את עצמי צוחקת ומגחכת בו, בשל הבדיחות והאיזכורים שלא ציפיתי לראות כלל. אני מאמינה שאם המנהלים הגדולים מאחורי היקום הקולנועי של DC ימשיכו כך, תתחיל להיות לנו תחרות קצת יותר רצינית לגבי מי שולט בשוק גיבורי העל בעולם הקולנוע. שלא תחשבו, הסרט לא מושלם, וישנם כמה וכמה דברים שהייתי משנה. כמה מהם זה העלילה, שייתכן והייתי מנסה להביא משהו קצת יותר מחוכם, מצד שני זה עדיין עובד. הדבר השני שהיה לי לוקה בחסר אלו סצנות הקרב, שפשוט לא אמרו לי וואו, הן היו סבירות למדי.

אז גם אם הצלחתם להשיג כרטיס לנוקמים סוף המשחק או לא, ל"שהאזאם!" בטוח תצליחו, ואני יותר מממליצה על כך. רק אל תצפו לעלילה מפציצה ומתוחכמת, כי לא תמצאו אותה כאן. כי עבור כוח גדול, פשוט צועקים "שהאזאם!"