ליאור חפץ הקדיש לנו מזמנו על מנת לדבר על סרטו החדש "הרפתקה בשחקים".
אחרי שסרט הנוער של הקיץ "הרפתקה בשחקים" החזיר אותי לילדותי והעלה חיוך ענק על פניי – ביקורת מלאה של הסרט, זכיתי לראיון עם התסריטאי והבמאי ליאור חפץ על הפרויקט שלו בן שבע השנים.
ש: כשכתבת את הסרט וכשהוא הגיע לטופ 5 ב-2012 בתחרות PAGE, חשבת שהסרט יעלה למסכי הקולנוע בישראל בעונת הקיץ הפופולרית והעמוסה 7 שנים אחרי?
ת: כשאתה כותב תסריט אתה אף פעם לא יודע אם תצליח להביא אותו לקו הסיום אז החלום שלי באמת היה לראות אותו מופק. קיוויתי שאוכל לעשות את זה בפחות משבע שנים אבל עצם העובדה שהצלחנו, זה היה חלום שהתגשם, באמת חלום שהתגשם.
לפעמים אני חושב על הילדים בסרט שהחלום שלהם היה שהמטוס יעוף ושלי שהסרט יעוף וזה קרה.
ש: הסרט מאוד מרגיש כמו סרטי הלייב-אקשן הקלאסים לילדים כמו "הגוניס", "קרטה קיד" ו"לשחרר את וילי" וכדומה. כשכתבת את הסרט והחלטת לאמץ סגנון מסוים עם הסיפור הקטן והמרגש הזה בבימוי שלך, מה היו הסרטים שנתנו לך השראה וכיוון?
ת: אני גדלתי בשנות השמונים ומה שהיינו הולכים אליו זה ספריית הוידאו, קראו לה "אימפריה של קולנוע", וכל הבידור האמריקאי קיבלתי אותו משמה והסרטים האלה הובילו לסגנון של "הרפתקה בשחקים", ואם אנחנו רוצים לתת כמה שמות אז דבר ראשון אני חושב שהשניים שהכי חשובים אלו Top Gun, "אהבה בשחקים" עם טום קרוז, סרט אייטיז כזה עם קרבות אוויר והסרט השני זה "קרטה קיד", שאני חושב שזה הסרט הכי טוב שנעשה שהוא בשביל ילדים אבל גם למבוגרים שמאוד מתרגשים, כי יש לך ילד שבא לעיר חדשה ולא מוצא את מקומו…יש לך אהבה ראשונה, חסר לך דמות גברית, אין לך אבא ואז אתה מוצא מנטור זקן ומוזר שנותן לך את הכלים להתמודד עם האתגרים של הגילאים האלה והמנטור הוא דמות אקסנטריט עם סיפור חיים מאוד מעניין. אז שני הסרטים האלה הכי גרמו לסגנון של האייטיז.
ש: בגלל שאנחנו אתר PCGalaxy ויש לנו הערכה לדברים שנעשים במחשב, רציתי לדעת קצת פרטים על האפקטים הממוחשבים של הסרט.
ת: אנחנו הלכנו לסטודיו (סנובול) לאפקטים מיוחדים, שמתמחים בעיקר בפרסומות אבל הם עשו כמה סדרות טלוויזיה וגם סרט שנקרא "אבוללה", אז הם עשו את הפרצוף של האבוללה, את כל ה-VFX של זה. אז הלכנו לסטודיו הזה והסרט שלנו שבר את כל השיאים של כמות של VFX ושל CGI בקולנוע הישראלי. יש לנו כמעט 500 שוטים בסרט והכל תוצרת הארץ 100%. אז בעצם השתמשו בסרט בעשרות אומנים, מאנשי תלת שבנו את המודלים של המטוסים, לאלו ששמו את הטקסטורות, שעשו את כל התאורה, את כל הסביבות, כל הנופים והעננים וירטואלים לחלוטין.
כשהם טסים מאוד נמוך, קרוב לקרקע, צילמנו את זה עם רחפן אבל כשהם למעלה בשמיים זה הכל וירטואלי, ויש פה הרבה עבודה של CG שלא היה בקנה מידה כזה בארץ עד עכשיו. (אפקטי הסרט החל מהדקה ה-14).
ש: אמיר טסלר משחק נהדר בתור יותם פלג, הבחור הצעיר ששואף להיות טייס כמו אביו למרות פחדיו של אמו והאסתמה שלו, מה משך אותך לליהוק של אמיר, הרגשת איזשהו חיבור אליו?
ת: אנחנו ראינו המון ילדים, כמה מאות, והאמת שרצינו לצלם את הסרט ב-2016 ואמיר טסלר הגיע לאודישן. אמרו לנו יש ילד מהסרט של נטלי פורטמן, הוא מאוד מוכשר אבל הוא בן 11 ואמרתי "אוקיי, לא חושב שילד בן 11 יכול לשחק ילד בן 13, במיוחד כשכבר ליהקנו את הילה שהיא בת 15 ומשחקת ילדה בת 13, אבל אמרנו שננסה ושיבוא. הגיע ילד נמוך עם שער ארוך, ישב על כסא ומלמל, הוא לא היה מתאים בכלל, ואז מצאנו ילד אחר ונאלצנו לדחות את ההפקה בשנה, ואחרי שנה חזרנו לילד שליהקנו והוא אמר שלא בא לו יותר. מאוד התאכזבתי ואז שוב ליהקנו ואמרו מה עם אמיר טסלר, הוא כבר בן 12 וחצי.
בא ילד גבוה, שער קצר כזה, עיניים בורקות, מלא בבטחון עצמי, עם חיוך, עם נוכחות ועם ניסיון. זה היה מדהים- אתה חושב שמישהו לא מתאים פתאום הוא מתאים, דוחים לך הפקה ואיבדת שחקן, קיבלת שחקן יותר טוב.
ש: התפקיד של המבוגר החכם שמתחבר עם הילדים ומשמש בתור המורה שלהם הוא תפקיד מוכר מהרבה סרטים ואחד המרכיבים החשובים כדי שזה יצליח זה הליהוק, ולפי תגובות הקהל וגם בעיניי, אריה צ'רנר עשה עבודה מצוינת בתור מוריס כהן. איך הייתה העבודה עם שחקן ותיק תעשייה כמוהו? והאם היית צריך לתת לו איזושהי הכוונה כדי שיגלם את מוריס כמו שדמיינת אותו.
ת: אריה הוא מאוד מנוסה, הוא אחד השחקנים הותיקים בתאטרון.
אנחנו חיפשנו שחקן שיכול להיות בהתחלה מפחיד ואז להפוך להיות חם וטוב לב, ולאריה יש את שתי היכולות האלו- הוא יכול להיות מאוד מחוספס ומאוד מפחיד לילדים צעירים, ואז יש בו משהו שפתאום מתרכך והוא נהיה פתאום הסבא הטוב. אז יש לו את היכולת הזאת. זה דבר אחד.
דבר שני, הוא שחקן מעולה. הוא לא מבוגר, זאת אומרת הוא בן 64-65, אבל יש שחקנים טובים שיכולים עם שפת הגוף להזקין את עצמם- פתאום הראש שלו נפל, הכתפיים שמוטות, הבטן בחוץ, הוא מתהלך בכבדות, בקושי מרים את הרגליים, עם כל הצורה שהוא מדבר אתה אומר שהבן אדם בן 78-80, והיכולת הזאת שהוא פתאום שם על עצמו את כל השנים האלה, זה גם היה דבר מדהים וגם זה היה מאוד יפה שהניסיון שלו עזר לילדים הצעירים לשחק כי הוא דאג שיהיו מרוכזים, הוא נתן להם טיפים ונוצר משהו מאוד מיוחד.
ש: כשצפיתי בסרט בבית הקולנוע, ראיתי את תגובות הילדים שצפו בסרט ואיך שהם הריעו וצחקו בכל הרגעים, ואני בטוח שהם יזכרו את הסרט. איך אתה מקווה שהסרט יעורר בהם השראה?
ת: הדבר המרכזי של הסרט זה שילדים ידעו שאם יש להם חלום אז אפשר עם התמדה ועם הרבה עבודה קשה, וגם אם יש דברים רעים או כשלונות לאורך הדרך שידעו שאם הם יתמידו הם יצליחו להגשים את החלומות שלהם. זה המסר הכי חשוב. התעופה הוא דרך ויזואלית שעוזרת להעביר את המסר הזה.
ברמה השניה, כמובן שאם מישהו פתאום אומר "וואו, המטוסים האלה יש להם סיפור נורא מיוחד" וירצה ללכת לקרוא בויקיפדיה, ירצה ללכת למוזיאון חי"ל האוויר, אולי יסתובב בדיזינגוף סנטר, יבין שפעם זה לא היה בטוח וכעת הוא מוגן תודות לחי"ל האוויר והצבא ששומר עלינו, זה משהו שאני מקווה שיגרום להם לזכור שכולנו חיים באותה מדינה וכולנו אוהבים אותה. הסיפור הוא מאחד וכולם יכולים להתחבר אליו.
ש: האם אתה רואה את הסרט נהפך להיות אחד מהסרטים הקבועים של יום העצמאות? אלו שרצים כל שנה בערוצים הישראלים?
ת: וואו, אם ישדרו אותו כל יום עצמאות אחרי "גבעת חלפון אינה עונה" זה יהיה החלום הכי גדול, אני אוכל לתלות את חולצת הבמאי שלי ביד אליהו. זה יהיה הדבר הכי אדיר בעולם.
ליאור, תודה רבה, מאוד נהנתי מ"הרפתקה בשחקים" ואני יכול להגיד לך שראיתי ילדים בקהל שמאוד נהנו ומחאו כפיים, ואני בטוח שהסרט ישאר איתם לעוד הרבה זמן.