כוכב ישן חוזר לביקור – ביקורת על Star Ocean: First Departure R

המשחק שהתחיל את סדרת המשחקים האהובה חוזר אלינו במהדורה מחודשת. האם הוא מביא אותנו אל ים של כוכבים, או דועך לאיטו בסוף היקום? הצטרפו אלי ובואו נגלה

Star Ocean: First Departure R הוא גרסת ה-HD של החידוש של המשחק המקורי בסדרת Star Ocean (לא מבלבל כלל, אני יודע). אנסה לעזור מעט. בשנת 1996 שוחרר עבור ה-Super Famicom המשחק הראשון של הסדרה, בשם הפשוט – Star Ocean. המשחק זכה להצלחה לא קטנה, והיה הראשון בסדרה שנמשכת עד היום. הוא שחרר מחוץ ליפן, רק בשנת 2007, עבור הקונסולה הניידת של חברת Sony, ה-PSP, וגם אז רק בגרסה מחודשת ולא המקורית, Star Ocean: First Departure. גרסה מחודשת זאת הכילה סרטוני מעבר מונפשים לחלוטין, דיבוב מלא למשחק, עיצוב מחודש לדמויות, ועוד. שחקנים בכל העולם סוף סוף יכלו לחוות את המשחק שהתחיל את הסדרה גם באנגלית.

החודש, לאחר יותר מעשור נוסף, Star Ocean: First Departure R נחת על קונסולות הדור הנוכחי (PlayStation 4 וה-Nintendo Switch) ועבדכם הנאמן שם את ידיו עליו. אני מודה שאני יותר שמעתי על הסדרה מאשר שיחקתי בה, אבל כמה שעות טובות בחברת החידוש של המשחק השני, Star Ocean: Second Evolution, ששוחרר ל-PSP (אך לא זמין לקונסולות הדור הנוכחי), פתח לי את התיאבון. מיותר לציין שהתרגשתי לנסות את המשחק הראשון, ועוד בגרסה הכי טובה שלו עד היום. האם זה היה שווה את ההמתנה?

עלילה

עלילת המשחק עוקב אחר סיפורן של שלוש דמויות שונות, חברי ילדות בשם רודיק פאראנס, מילי צ'אליאט, ודורן מורטאפ. בתחילת המשחק הכפר שבו הם גדול ועליו הם מגנים מותקף, ואחרי קרב קצר שסיפק לי התנסות קלה עם מערכת הקרב, גיליתי שאבא של מילי, המרפא של הכפר, נסע לנסות לעזור לאחד הכפרים הסמוכים, שם אנשים לוקים במחלה מסתורית.
משם הסיפור מסתבך יותר, תחילה בניסיון להבין את המחלה אשר תקפה את הכפר ואיך לעצור אותה, ואחר כך בהתערבות של שני גורמים מהכוכבים, רוניקס ג'יי. קני ואיליה סילבסטרי.

על פניו נראה שהעלילה עומדת לשלב מדע בדיוני ופנטזיה, ולספק הרבה רקע לאירועים, כולל על מלחמות עבר, אבל לצערי המצב אינו כזה. אחרי שהסיפור מתחיל לצבור תאוצה, הוא מתמקד בעיקר בעולם הפנטזיה והעלילה מסתמכת יותר על הדמויות מאשר על הסיפור עצמו. יסודות המדע הבדיוני מופיעים מידי פעם, אבל הייתי שמח לאיזון טוב יותר בינם לבין הפנטזיה. יחד עם זאת, אין לשכוח שזה המשחק הראשון בסדרה בסך הכל, והאיזון שלו עדיין משהו שצוות הפיתוח והכותבים למדו, לכן אני יותר מקבל זאת.

דמויות

כפי שכבר אמרתי הסיפור, סטנדרטי ככל שהוא יהיה, נשען על הדמויות שלו, ולמרות גילו הן עדיין דמויות מוצלחות. רודיק הוא גיבור הפנטזיה הידוע, אשר שואף לצדק, לא מפחד יותר מידי, ותמיד ממהר לעזור לחבריו ולעמוד בדרכו של הרוע.
יחד עם זאת, כבר ברגעים הראשונים במשחק, רואים עליו שיש לו את הצד הדואג, הביישן אפילו, וההבנה שיש דברים שהוא עדיין לא יודע ושהוא חלק מעולם גדול יותר שהוא עדיין צריך לחקור וללמוד עליו. יש לו גם להט, תסכול, עצב, כעס, והרבה דברים שהייתם מצפים מנער, כולל היכולת לקחת על עצמו משימות אשר נראות כמעט בלתי אפשריות בהחלטה של רגע וללא היסוס אם הוא מאמין שזה הדבר הנכון לעשות. חבריו הקרובים הם גם דמויות מעניינות. יש להם אמונות משל עצמם ודרך חיים ודרך מחשבה. אחד הדברים שנהניתי מהם באינטראקציה בין הדמויות היה לראות התנגשות של רעיונות שונים בין אנשים שונים, בין עתיד לעבר, בין אמונה לכפירה, בין קסם לטכנולוגיה. זה בסיסי, אבל זה שם.

הדמויות הנוספות אשר פגשתי בדרך, בין אם הן הצטרפו אלי או לא, היו בעל סיפור ואישיות משלהם, ולהפתעתי, היו כאלה שלא אהבתי. הופתעתי כי לרב קשה לגרום לי לא לחבב דמות שאיתה אני עתיד לבלות כמה שעות, ובואו נגיד שהאפשרות לבחור את חברי הצוות שלי עזרה לי מאוד בשלב מסוים, כי יכולתי להעיף את הדמויות המעצבנות.

בסך הכל יש פה צוות דמויות מעניין שיחסית למשחק ישן מהתקופה הוא כתוב היטב ובעל אישיות שהיא מעבר לסטראוטיפ חד-ממדי.

גרפיקה 

גרסה זאת לא מביאה הרבה שינויים או חידושים גרפיים מעבר למה שהביאה גרסת ה-PSP. אלו אותם דמויות, אותם אנימציות, אותו רעיון. מדובר על משחק תפקידים בסגנון Final Fantasy מבחינת המראה שלו, כולל האנימציות המוגבלות יחסית והתנועה דרך מפת עולם פתוח. Star Ocean: First Departure R לא נראה רע, אבל הוא לא Octopath Traveler.

יחד עם זאת, יש דברים שהמשחק כן מצליח להביא למרות המגבלות של העיצוב והאנימציות שלו. הדמויות יכולות להראות את הרגשות שלהם, ואפילו בלי הטקסט אפשר להבין בכלליות מה הן מרגישות באותו רגע. אחת האנימציות שהכי אהבתי עוד מתחילת המשחק היא זו של בכי. היא ממש תפס אותי בהפתעה, אנימציה פשוטה אבל כל כך אפקטיבית.

מה שנשאר עוד מהחידוש ל-PSP זה קטעי האנימציה, שנראים מעולה ומעבירים היטב את הרגעים הגדולים אשר המשחק והסיפור דורשים. הם הפכו להיות משהו שציפיתי לו ככל שהמשחק התקדם.

גם במהלך הקרבות האנימציות פשוטות, אבל כל תנועה, כל הפעלה של יכולת מיוחדת, כל מהלך הוא ברור לעין ויש לו זרימה.

משחקיות

כיאה למשחק תפקידים, המשחקיות ב-Star Ocean: First Departure R מכילה יכולות מגוונות, עליה ברמות, הרבה מספרים, והתקדמות הדרגתית בכוח.

מערכת הקרב עצמה מתרחשת בזמן אמת, כאשר יש לשחקן שליטה מלאה על הדמות בשדה הקרב. הוא יכול לנוע בחופשיות, מה שמאפשר לפצל את כוח האש של החבורה בצורה טובה ולטפל בקלות יתרה באיומים. המערכת מרגישה מיושנת היום, מאז שנות ה-90 היו משחקים שעשו אותה הרבה יותר טוב, אבל יש לזכור שהיא הייתה די חדשנית לזמנה, כאשר הסטנדרט היו קרבות בתורות וללא תנועה חופשית על שדה הקרב. מפה קטנה שמראה את מיקום האויבים ואת מיקום השחקנים גם עוזרת המון להבין איפה כל אחד נמצא, כיוון שהמצלמה תמיד מתמקדת בשחקן הראשי. הקרבות עצמם מאוד בסיסיים, יחסית למשחק תפקידים. האויבים עצמם אינם משתמשים בטקטיקות יוצאות דופן, וזה תקף גם למרבית הבוסים, לכן גם מהשחקן לא נדרשת הרבה מחשבה איך להביס אותם. זה הופך את הרגעים של קבלת יכולות חדשות לפחות מרגשים, כיוון שבלי צורך בשימוש חכם, הן פשוט דרכים שונות ליצור נזק עם אנימציה מעט שונה.

מבחינת רמת הקושי המשחק קל מאוד ברובו. כמות כסף הגדולה ואפשרויות האימון באזורים שונים ידאגו שאתם תהיו תמיד ברמות המתאימות להתמודד עם האויבים, ואפילו הבוסים עד סוף המשחק. בסוף המשחק יש קפיצה ברמת הקושי, והוא הופך ללא מאוזן בעליל בתחום הזה. הוא הופך מהליכה בפארק לאתגר רציני.

יכולות שונות נפתחות לאורך הדרך יחד עם העלייה ברמות. המשחק משלב למעשה בין שתי מערכות יכולות שונות.
המערכת הראשונה היא מערכת היכולות, אשר היא משומשת בעיקר בקרבות ומעניקה יכולות שונות לשימוש בקרב, קסמים התקפתיים והגנתיים, מתקפות חזקות, מתקפות אלמנטים וכן הלאה. המערכת השנייה, וההרבה יותר מעניינת לפי דעתי, היא מערכת המיומנויות.

המשחק משתמש בגישה מאוד מעניינת כשזה מגיע למיומנויות השונות. קודם כל, כל דמות יכולה ללמוד כל מיומנות. שזה כבר יוצא דופן כי איפה ההתמחות והייחודיות של כל דמות? ובכן, פה נכנסת ההעדפה של השחקן. האם אתם רוצים שכל דמות תוכל לעשות מעט מהכל, או שאתם מעדיפים התמקצעות והתמחות באזורים ספציפיים? דבר שני, יש המון מיומנויות. ואני מתכוון להמון. חמש שעות לתוך המשחק ויעמדו בפניכם עשורות שונות לבחירה. כמו כן, לא לומדים אותן כמו את היכולות המיוחדות. קונים אותן. מקומות מיוחדים בעולם המשחק יתנו לכם הסברים קצרים עליהן ויאפשרו לכם לקנות את האפשרות ללמוד אותם. הקנייה עצמה לא מספיקה, על מנת לקבל אותו עדיין יש להשקיע נקודות שנצברות על ידי הדמויות בכל פעם שהן עולות רמה.

אוקיי, יש עוד נקודה שאני צריך להעלות בנוגע למיומנויות, והיא יכולה להיות שלילית. כאשר השחקן יחלט להשקיע נקודות במיומנות מסוימת, זה חקוק בסלע. אין אפשרות לסדר את הנקודות מחדש בשום שלב של המשחק. השקעת במיומנות שאתה לא בטוח מה המטרה שלה והתבאסת? ובכן, אין דרך חזרה. העובדה שמערכת המיומנויות, כמו המשחק בכלליות, לא מספקת הרבה מידע לשחקן, לא עוזרת. ההסברים הם מינימליים עד לא קיימים, וכמעט את הכל יש לגלות לבד. יש חלק שימצאו משהו הרפתקני בזה, כמו חקר של עולם חדש לגמרי עם חוקים ומנגנונים משלו. יש כאלו שזה יקשה עליהם להיכנס אל תוך העולם והסיפור. אני מצאתי את עצמי לא מעט פעמים מנסה להבין לאיפה אני צריך ללכת, איך אני עושה דברים, ומה בעצם כל דבר אומר. האם זאת בחירה לא לשפר בחידוש הזה את המנגנון העתיק הזה? כן. האם זאת הייתה הבחירה הנכונה? זה תשובה מאוד אישית.

מוזיקה

אין הרבה מנגינות זכורות לארוך ההרפתקה. מוזיקה הקרב משרתת היטב את מטרתה, ואני כן אהבתי שהיא התחלפה במהלך קרבות הבוס. לאורך הטיול בעולם אני לא יכול להיזכר במנגינות בולטות במיוחד, כאלה שעזרו להכניס אותי יותר אל העולם, ואני חושב שזה ממש חבל. הפסקול טוב יותר היה עוזר להרים את המשחק הזה כמה דרגות למעלה, כי היסודות להרפתקה בנויה היטב אכן שם. לא הייתי קורא לו גרוע, הוא פשוט נשכח.

עולם

בעולם שהמפתחים בנו יש דברים חיוביים ושליליים. יש הרגשה שלעולם המשחק יש היסטוריה והוא חשוב לדמויות שלנו, ומה הסכנה שעומדת בפניו. הדמויות השונות שאנו פוגשים כן מסבירות לנו שיש להם חיים ושאיפות לפני שהם פגשו אותנו, מה שעוזר לבניית הרגשה של עולם חי יותר. אבל גם פה זה לא מושלם. בניגוד לעולם החי של משחקי Final Fantasy, מפת העולם מרגישה מאוד ריקה, ולא רק מבחינה חזותית. אין כמעט מקומות סודיים שניתן להיכנס אליהם, אין מערות לאורך הדרך בהן ניתן למצוא אוצרות או נשקים יוצאי דופן, וגם ויזואלית המפות מאוד בסיסיות. הן גם מאוד קטנות, רוב המקומות קרובים יחסית אחד לשני, מה שעוד יותר מוריד את היצר לחקור את האזור. לצערי, יצאתי מאוכזב. קיוויתי לעולם שירגיש חי ונושם ממש, וקיבלתי זאת רק חלקית.

סיכום

Star Ocean: First Departure R הוא משחק תפקידים טוב. יש דברים אשר הוא עושה טוב וייחודי, ויש דברים בהם הוא נכשל בהם. יש פה, מתחת למפת עולם משעממת, קרבות שחוזרים על עצמם, ורמת קושי מגוחכת, סיפור ודמויות טובים, אשר יכולים למשוך אתכם. יש כמה מכשולים לעבור, וחלק מההחלטות להשאיר מספר מנגנונים בדיוק כפי שהם היו בעבר ידחו שחקנים מסוימים, יחד עם זאת, Star Ocean: First Departure R הוא הדרך הכי טובה והכי מומלצת היום לשחק את המשחק שהתחיל את סדרת Star Ocean. אני רוצה להמליץ גם לכל מי שאהב את המשחק ורוצה לחוות משהו דומה אבל שונה, על שני משחקי Golden Sun המקוריים עבור ה-Game Boy Advance. הרגשתי לא מעט מהאווירה שלהם במהלך זמן המשחק שלי, ואני עד היום מחשיב אותם לשניים ממשחקי התפקידים הכי טובים ששיחקתי עד היום.

* עותק לביקורת זו סופק על ידי חברת "עדלי", יבואנית Square Enix בישראל.