גלקסיית המחשבים חדשות וביקורות משחקים, קולנוע, חומרה וטכנולוגיה
לאחר שייצא למחשב האישי בתאריך ה-28 לינואר 2014, הסטודיו הקטן Ragequit Corporation שמונה רק שלושה אנשים הוציא את Strike Vector Exגם לקונסולת ה- PS4, זה מה שאני חשבתי על המשחק:
המשחק Strike Vector EX הוא משחק בסגנון רטרו- ארקייד שבו אתם טסים בחללית בעלת מנועים על-קוליים ונלחמים בחלליות אחרות. הוא מזכיר מאד את Crimson Sky, והחברה המפתחת, Ragequit Corporation, אפילו אמרה שהמשחק מבוסס על המכניקה שלו אבל שלדעתם הוא לא היה מספיק מהיר, ולכן הם הוסיפו את המנועים העל-קוליים.
לפי שאני ממשיך בסיקור אני רק רוצה לציין שהמשחק הזה הוא מהיר. מאוד מהיר. הוא אפילו יותר מהיר מהאנשים שרצו לחנויות לקנות את No Mans Sky. אז אם אתם אוהבים משחקים רגועים, או משחקים שסתם יעסיקו אתכם כשאתם מדברים עם חבר, זה לא המשחק בשבילכם.
אז כמו שאמרתי, Strike Vector EX הוא משחק ארקייד שרובו מתנהל בגף שלישי, במשחק אתם מגלמים את דמותו של Marv, טייס מתחיל שעוזר למפקד ה-Horde לשעבר הנקרא Antonio, להילחם בכל מיני ארגוני פשע. אבל הבעיה היא, שזאת בערך כל העלילה, אין בסיפור של המשחק שום מתח, שום תפניות ושום עומק. למי שקרא את הסיקור שלי על דאוס אקס או קרא את תיאור הפרופיל שלי, יידע שאני פריק של עלילה- אני אעדיף עלילה טובה על משחקיות טובה. אז בקטגוריית העלילה Strike Vector Ex נכשל.
למורות העלילה החלשה שלו, Strike Vector Ex מצטיין בכל מה שנוגע למשחקיות. הקמפיין שלו מהיר, עצבני, ולא יתן לכם לנוח לשנייה (לפחת לא בשלבים המאוחרים). בגלל הדרך שבה המשחק בנוי, שלכל כלי טייס יש מנע סילון מאחורה, המשחק הוא מהיר מאוד ויקח לכם זמן להתרגל לשחק ככה, אבל, בניגוד לכל שאר משחקי הטייס כגון War Thunder ו- Air Conflicts, המטוסים העתידניים במשחק מאפשרים לכם להיות במצב דאייה ובעצם לנוח לכמה שניות. מכניקה זו מאפשרת לשחקנים פחות מנוסים להתרגל למשחק ולהבין איך להרוס מטרות. בשלבים מאוחרים יותר, אתם לא תוכלו להישאר נייחים כי מטוסי האויב יהרגו אתכם, אז אל תסתמכו על מכניקה זו יותר מדי, היא רק למתחילים. מה עם המצב מרובה המשתתפים אתם שואלים? לצערי אין לי הרבה מה להגיד עליו מהסיבה הפשוטה שלא שיחקתי בו. שלא תבינו לא נכון, אני ניסיתי לשחק אבל המצב הזה יותר קשה מלהוציא 100% גביעים במשחק Bloodborne, לכן עזבתי את מצב משחק זה אחרי חצי שעה בערך. המקשים של המשחק גם מאוד נוחים ומספקים למישהו בלי עבר של משחקי טיסה (כמוני) את הנוחות הבסיסית להתחיל את המשחק- R2 לירות, L2 להשתמש במנועי סילון, R1 ו- L1 בשביל להפעיל דחף אשר לוקח אתכם למעלה ולמטה ועוד מקשים קלים לשימוש שהופכים את המשחק הזה לקל מאוד ללמידה.
מערכת הקמפיין, כמו הרבה מאוד משחקים סטייל רטרו, היא מערכת של משימות אינדיבידואליות, אשר בסוף כל משימה אתם מקבלים ניקוד זמן (יש גם טבלת אלופים עולמית). חוץ מהמשימות ה"רגילות" שתיתקלו בהן, תמצאו גם אתגרים בתוך האיצטדיונים שמופיעים בתור משימות צדדיות. בכל אצטדיון יש לכם בערך חמישה אתגרים אשר אותם תצטרכו לעבור כמה שיותר מהר או לצבור נקדות ע"י הריסת דברים (מכלי דלק, ספינות וכדו'), לפי תנאי האתגר. אם תקבלו בכל אתגר ציון של מעל Gold תקבלו גביע (Trophy hunters this is for you). המשימות הרגילות מאד איכזבו אותי, כי למרות המשחקיות הכיפית וההרגשה הטובה כאשר אתם הורסים מטוס, המשימות מאוד חוזרות על עצמן ומשעממות מאוד בשלב כלשהו. בנוסף, עד המשימה התשיעית בערך (שלוש-ארבע שעות לאחר התחלת המשחק) לא הרגשתי שום קושי לעבור אף אחת מהמשימות, ואם נפסלתי באחת מהן זה בגלל שטסתי לתוך קיר, ובעצם, אין לכם גם אפשרות לעלות את דרגת הקשי (לא שאני ראיתי).
בקשר לגרפיקה אין ממש מה להגיד, זה משחק אינדי קטן שפותח ע"י סטודיו מאוד מצומצם שמונה שלושה אנשים! אז הגרפיקה לא מדהימה והיא גם לא צריכה להיות מדהימה, אני לא חושב שיש משחק מובנה טיסה בסגנון כזה שיש לו גרפיקת יוצאות דופן א מראות מדהימים שיעיפו לכם את הראש, המשחק הזה פשוט לא צריך גרפיקה טובה ולכן אני גם לא אסיף את הגרפיקה בתר פקטור בסיקור הזה.
לסיכום, אם Ragequit Corporation היו משקיעים טיפה יותר בגיוון המשימות או פשוט בונים למשחק הזה עלילה ובאמת ממשים את הפוטנציאל שלו, הוא היה מקבל אצלי 10 מתוך 10 ללא ספק. אז אם אתם רוצים משחק שהוא פשוט כיף (אבל דורש מלא ריכוז) או מחפשים משחק בלי עומק שבו אתם פשוט מפוצצים דברים, זה המשחק בשבילכם.
Strike Vector EX
משחקיות - 10
משימות - 7
עלילה - 2
6.3
טוב
הסטודיו Ragequit Corporation היו צריכים להשקיע בעלילה הם לא עשו זאת, חבל, זה מוריד מאוד מערך המשחק, למרות שהמשחקיות שלו מעולה.
