חזק בג'ילינהול – סיקור לסרט חזק יותר

"חזק יותר" הוא סרט על סיפור חייו של ג'ף באומן אחרי שהיה אחד הקורבנות באירוע ההפצצה של בוסטון שהתרחש ב-2003

אנחנו הלכנו לקולנוע לראות אם הבמאי דיויד גורדון גרין מצליח לתת כבוד לג'ף באומן, שעבר את אירוע הטרור של מרתון בוסטון, ובו בזמן לספק לנו סרט דרמה מעניין עם "חזק יותר".

"חזק יותר" מתחיל מיד עם האירוע, אנחנו רואים את ג'ף עם חברה שלו ארין לפני שהיא עומדת להתחיל לרוץ במרתון. ג'ף הוא מאוד חביב ומצחיק בגלל הופעתו הנהדרת של ג'ייק ג'ילינהול ואנחנו רואים את זה כבר בהתחלה. הייתי רוצה להכיר את ג'ף קצת יותר לפני הפיגוע, אבל ההחלטה לעשות את הפיגוע קרוב לתחילת הסרט היא הנכונה, כך אנחנו יותר מתרכזים בג'ף והמסע שלו מאשר האירועים המזעזעים שהתחוללו באותו יום. הוא הסרט גם עושה עבודה נהדרת בלהשאיר את אירוע הפיצוץ ברקע, בין אם זה אנשים מריעים בסוף המסדרון על חיסול המחבלים או אנשים מדברים על הפיגוע בבר. הסיפור פה הוא ג'ף וזה מה שאמור להיות.

אחרי הפיגוע, שלוקח לג'ף את שתי רגליו, אנחנו מתחילים לראות את ההתאוששות שלו בבית החולים, בו בזמן מקבלים קצת רקע ליחסים שלו עם האנשים הקרובים בחייו. מהרגע הראשון שג'ילינהול על המסך הוא גונב כל סצנה, הוא מצליח להיות כל כך סימפטי, מצחיק ומרגש בו זמנית שאי אפשר להפסיק להסתכל עליו, וכל הדמויות הסובבות אותו רק מרגישות יותר חלשות בגלל כמה שהדמות שלו מורכבת. הוא מצליח לתפוס את האישיות ואת אופן הדיבור של ג'ף האמיתי וזו באמת הופעה שצריכה לזכות את ג'לינהול במועמדות לפרס האוסקר.

שאר הסרט מתרכז במסע של ג'ף להתחזק, אבל מה שנהדר שסיפור ההתחזקות של ג'ף זה לא רק סיפור שיקום מרגש, אבל בעצם גם סיפור התבגרות. ג'ף לומד להפסיק להיות תלוי בכוחות של אחרים ומתרכז בפיתוח הכוח הפנימי שלו, וכתוצאה מזה, אנשים אחרים מתחזקים ממנו בגלל האישיות הנהדרת שלו והסיפור המעורר השראה שלו.

הבעיה היחידה שיש לי עם ההתחזקות של ג'ף זה חוסר הפוקוס; הסרט הרגיש לפעמים שהוא מעוניין להתרכז באירועים החשובים של חייו והידועים לציבור, ולפעמים הסרט התרכז בלספר את הדרמה בחייו של ג'ף ובלפתח דמויות, והרבה פעמים חוסר הפוקוס הזה מתבטא- אחת הסצנות המצחיקות בסרט היא שג'ף נוהג שיכור, שככל הנראה קרה באמת, אבל בו בזמן די מרגיש חסר טעם בגלל שאנחנו יודעים שג'ף נהפך להיות שתיין וחסר זהירות. במקום סצנה זו, אפשר היה להוסיף עוד קטע מהזמן שיקום של ג'ף (שחולף די מהר) או להתרכז בשיפור היחסים שלו עם משפחתו, מאשר המשפט הבודד שהוא אומר למשפחה שלו וזה מסדיר אותם.

מרכיב נוסף בסרט, שנראה מאוד מרכזי לסיפור של ג'ף זה היחסים עם החברה שלו ארין, אותה מגלמת טטיאנה מסלני, היחסים בין השניים לפעמים מרגישים מאוד אמיתיים ומתוקים, אבל הרבה פעמים הכימיה ביניהם קצת לא יציבה, שמצד אחד זה לגמרי הגיוני בגלל שזה גורם למערכת היחסים להרגיש אמיתית ופחות הוליוודית, אבל מצד שני זה גורם למאמצים שג'ף עושה עבורה להרגיש פחות חשובים ממה שהם, בגלל שאנחנו לא מרגישים שהם זוג מתאים. לכן, עדיף לראות שהמניע של ג'ף להשתקם הוא גאולתו והתבגרותו, אנחנו רוצים לראות אותו משתפר כדי שיעשה את הדבר הנכון ויהיה גבר בזכות עצמו ועם ג'ייק ג'ילינהול בתפקיד, זה משהו קל להתחבר אליו.

סיכום

"חזק יותר" הוא סיפור דרמה מעניין על השיקום וההתבגרות של ג'ף, הסרט לעיתים מרגיש חסר פוקוס, אבל למזלינו שחקן כמו ג'ייק ג'ילינהול נמצא במרכזו כדי שנתחבר אליו ונתרכז בו. הוא נותן לנו הופעה בלתי נשכחת ומרגשת כג'ף ובלעדיו, כמו בוסטון עצמה, הסרט היה מתפרק. ג'ילינהול מאוד מהר תופס את מקומו של ליאונרדו דיקאפריו כהשחקן שהאקדמיה שוכחת לתת לו פרס אוסקר.

הסרט מצולם בצורה נהדרת ונותן לנו לעיתים דמויות והופעות בלתי נשכחות, אבל לרוב הוא מרגיש שאיננו מגיע למלוא הפוטנציאל שלו. למרות זאת, "חזק יותר" הוא סרט דרמה מעניין עם סיפור אישי קטן ומרגש.