שנשחק מחבואים? – סיקור המשחק Styx: Shards of Darkness

מאז שנת 2014 לא קיבלנו שום חוויה או התנסות מהגובלין העוקצני Styx, אך עכשיו הוא חזר במשחק ה-Spin off החדש על Of Orcs And Men, הלא הוא Styx: Shards of Darkness!

עבור אלו שלא יודעים מהו המשחק הזה, Styx Shards of Darkness הוא משחק התגנבות שפותח על ידי Cyanide Studios והופץ על ידי Focus Home Interactive. המשחק אשר עליו מבוסס Shards of Darkness, הידוע בתור Of Orcs and Men, היה משחק RPG די גנרי (עקב התקציב הנמוך שלו), אך מהנה במובן מסוים, שקיבל קהל יעד מספיק רחב עבור הכרזה ויציאה של Styx: Master of Shadows, שבו אתם משחקים רק בתור הגובלין שמומחה בהתנקשויות והתגנבות, הקרוי Styx. גם במשחק הזה אתם משחקים בתור Styx, אך הפעם, בדומה ל-Master of Shadows, אתם משחקים בסיפור מקדים ל-Of Orcs And Men, כך שאתם לא ממש צריכים לשחק בשאר המשחקים (אך כן מומלץ לשחק במשחק הקודם) כדי להבין את הסיפור.

הסיפור עצמו הוא סיפור די מעניין, שאותי הוא הצליח להשאיר מרותק ולמען האמת – די אהבתי אותו במובנים מסוימים. לאחר אחת המשימות, חביבינו נתקל בחיילים מיחידת C.A.R.N.A.G.E. (יחידה האחראית על חיסול גובלינים עקב שנאה כלפיהם), ובמפקדת שלהם – Helledryn. המפקדת הנחמדה מאוד (בלשון המעטה) מציעה ל-Styx כמות מכובדת מאוד של ענבר (חומר שהדמות הראשית במשחק מסתמכת עליו הרבה), אם הוא יביא לה שרביט מסוים שנמצא על הספינה שבה נוסע שגריר, אך דברים משתבשים, וגיבור המשחק מוצא כי ישנה תרמית.

לעומת זאת, חלק נרחב מהדיאלוגים בסיפור (ובייחוד מהצד של Styx) נכתבו עם הומור רדוד, אבל ישנם אזכורים די נחמדים לסדרות מוכרות כמו Dishonored ושליחות קטלנית. יתרה מכך, יש הרגשה שאחרי כמה זמן הבדיחות של הגובלין המדבר די נמאסות ומעיקות, ובמיוחד במסכים שיש אחרי כל פעם שאתם מתים. כל. פעם. ופעם. בניגוד לכל החסרונות הללו שכתבתי על הדמות הראשית במשחק, אני מוכרח לומר לכם שאני אהבתי אותה, וכל הטבע המוזר שלה די מצא חן בעיניי (כן, גם הבדיחות שנמאסו עליי בשלב מסוים מצאו חן בעיניי).

מבחינת המשחקיות, יש למשחק יתרונות וחסרונות מסוימים לטוב ולרע. אפשר לראות ש-Cyanide עדיין לא סיימה את העבודה עם המשחק הזה. מערכת הקרב בנויה בצורה מחרידה, כשהיא מורכבת ברובה באפשרות להדוף את המתקפות של היריבים שלכם. אם תוקף אתכם יריב באמצע שאתם "הודפים" את אותן מתקפות של יריב אחר, לא יהיה ניתן לראות שתקפו אתכם אלא אם אתם מסתכלים על מד החיים של Styx בצורה מתמשכת. יתרה מכך, במקרים שבהם יש לפחות 2 אויבים שתוקפים אתכם יחד, אתם לא תצליחו להדוף את המתקפות שלהם בשום צורה שהיא.

בנוסף לכך, ישנם כמה באגים שנראים לעין, ואני לא מדבר כאן על באגים של הגבלת FPS, או גרפיקה לא פרופורציונלית, אלא אני מדבר על באגים שבהם אתם יכולים לראות את הבוטים "עוברים" דרך הגוף של חבריהם, כאילו הם רוחות רפאים. עוד באגים מתסכלים במשחק ניתן למצוא בזמן טיפוס על קירות ואבנים, ובכלל בזמן שישנו שימוש במכניקת הקפיצה, מאחר והשליטה במכניקה הזו לא מרגישה נוחה בכלל, ולפעמים אפילו מעצבנת בצורה עצומה.

אך למרות כל המגרעות האלה, יש לכם מערכת התגנבות מאוד טובה ומהנה. קודם כל, היא מגוונת בצורה פנטסטית. יש לכם כל כך הרבה דרכים להתגנב לכל מיני מקומות, וכל כך הרבה דרכים להרוג את היריבים שלכם, שזה פשוט מהנה לשחק במשחק שוב ושוב, רק כדי לבצע את הדרכים הללו, בין אם אתם משתמשים בכפילים של עצמכם, או הופכים לבלתי נראים, ואפילו משתמשים בחפצים במפות עצמן בשביל לשטות בכל מי שמנסה לעמוד בדרככם. בנוסף לכך, יש למשחק עץ יכולות מאוד איכותי, עם יכולות די שימושיות שיתרמו לכם בצורה רבה בדרכי המשחק שלכם. תוסיפו ליתרון העצום הזה עוד ביגוד ונשקים עם התאמות שונות, ויש לכם מכניקת התגנבות משגעת במשחק.

כמו במשחקיות, גם לגרפיקה ישנה מגרעת מאוד מתסכלת. למרות שהמשחק נבנה במנוע Unreal Engine 4 (והוא נראה מדהים במנוע הזה), בסצינות שבהם רואים את Styx או דמויות אחרות מדברים, יש חוסר התאמה בין הדיבוב עצמו לתזוזות השפתיים של הדמויות (כמו במשחק אחר שאני לא אציין, אבל הוא כן עלה לכם לראש נכון?).

הדיבוב עצמו הוא דיבוב שאני אישית חיבבתי. לטעמי, כל שחקן ושחקנית שהיו בצוות הדיבוב דיבבו כל דמות בצורה נפלאה, כאשר כל קול לכל דמות התאים לה בדיוק באותה מידה, ולא רק זאת, אלא ציידו את המשחק עם פסקול אפי והולם, שגרם לי להישאב אל המשחק יותר ויותר.