בי"ס למתכנתים צעירים – סיקור המשחק Super Mario Maker 3DS

בלי שאף אחד כמעט ישים לב, Super Mario Maker 3DS מצליח ללמד שחקנים צעירים הרבה יותר מאיך לבנות שלבים ובעצם מדובר במשחק חינוכי

יותר משנה אחרי שיצאה הגרסה ל-Wii U מגיע אלינו Super Mario Maker 3DS, עם כמעט כל האפשרויות שהיו בגרסה לקונסולה הביתית אפשר להתחיל ולעבוד על השלבים שלנו גם כשיוצאים מהבית. מהרגע שמפעילים את המשחק בפעם הראשונה אפשר לשים לב מהר מאוד שמדובר במוצר של Nintendo, ולא סתם אלא מוצר שהוא 100% Nintendo. הממשק, העיצוב ההומוריסטי, המוזרות, האיכות וההקפדה על כל פרט ופרט, לטוב ולרע המשחק (מוצר?) הוא זיקוק של חברת המשחקים היפנית הוותיקה.

נתחיל בחסרון העיקרי של התוכנה, ולא מדובר בפשלה של המפתחים אלא בהחלטה שהתקבלה מראש והיינו מודעים אליה כבר מזמן – אי אפשר סתם להעלות שלבים לאינטרנט. על מנת לשתף שחקנים אחרים בשלבים שבניתי עלי להיות לידם. זה אולי לא נשמע כזה נוראי אבל כשנזכרים שאין לשחקן גישה למאגר שלבים חדשים שיוצרו ב-3DS וגם הגישה שיש לשלבים שנוצרו ב-Wii U היא מוגבלת מאוד לשלבים שנבחרו על ידי Nintendo עצמה. יכולות העיבוד והאינטרנט של ה-3DS הם מוגבלות תמיד וככל הנראה הן הסיבה שבגללה המפתחים החליטו לדלג על אחת מהפונקציות הפופולריות ביותר מהגרסה הביתית למשחק. לכאורה עוד יש אפשרות לעדכון עתידי שישנה את המצב אבל דווקא בגלל שזו הייתה אפשרות מוצלחת אפשר להניח שהם כבר ניסו וויתרו על כך בגרסה הניידת. לפחות אי אפשר לומר שמדובר באכזבה או הפתעה מכיוון שיידעו אותנו מראש בנוגע לזה.

אז אילו שלבים אנחנו כן קיבלנו עם Super Mario Maker 3DS? דבר ראשון יש את אתגר מריו, הדבר הכי קרוב שיש כאן למצב משחק עבור שחקן יחיד. הוא מורכב מכמה "עולמות" שבכל אחד יש ארבעה שלבים שאחד מהם הוא שלב טירהאו קרב בוס. עבור כל שלב יש שתי משימות על המזכות את השחקנים במטבע. על מנת לפתוח את כל האפשרויות לבניית שלבים יש לסיים את כל השלבים והמשימות. לי היה ברור מהשלב השני שלא מדובר בסתם שלבים אלא שהם, ובעיקר המשימות המצורפות לשלבים, חלק מתהליך הלימוד של המשחק עבור המתכנן המתחיל (אבל לכל זה עוד נגיע בהמשך). מלבד זאת יש עוד שלבים שנבחרו בקפידה מתוך המאגר העצום שקיים עבור ה-Wii U ומסלולי אתגרים ברמות שונות. למרות המגבלה, עדיין מדובר על המון שלבים שמגיעים עם המשחק ישר וללא צורך בבניה ואין ספק שמדובר בכמות שלא תבייש אף משחק פלטפורמה רגיל.

אבל עם כל הכבוד לכמות השלבים, לא באנו כדי לשחק ויש סיבה שנתנו למריו ללבוש קסדת פועלים – בואו נדבר על מנוע בניית השלבים של המשחק. המסך התחתון של הקונסולה מראה את המפה, המחולקת לריבועים ובצדדים השונים מונחים סרגלי הכלים השונים והאפשרויות לבניית המסלול ומילואו באויבים/בונוסים. מעבר לאויבים והשדרוגים המוכרים אפשר גם לבחור בארבעה סגנונות משחק שונים. Super Mario Bros המקורי, Super Mario Bros 3 (שיצאו ל-NES המקורי), Super Mario World (שיצא ל-SNES) ו-New Super Mario Bros (שיצא ל-DS). דבר ראשון יש לנו סגנון אחד שפשוט לא נראה טוב – New Super Mario Bros. גרפיקת השניים וחצי ממדים פשוט לא נראית טוב על המסך הקטן (אפילו שמדובר במכשיר ה-New 3DS XL שברשותי), ככל הנראה המנוע הזה גדול על הקונסולה. זה לפעמים היה כל כך גרוע שזה הזכיר לי את משחקי ה-GBA הראשונים עם גרפיקת תלת מימד (למרות שהם עדיין היו משחקי דו מימד) ועד כמה רע הם נראו. אז עוד יתרון לגרסה הביתית של המשחק הוא שהסגנון הזה נראה הרבה יותר טוב ברזולוציה גבוהה, אבל עדיין אני מעדיף את מריו שלי מפוקסל.

בניגוד מוחלט לסגנון הזה הסגנון של המשחק המקורי היה נראה כל כך טוב עד שאמרתי לעצמי, נו ברור הרי מדובר בגרסת HD, עד שנזכרתי שזה לא נכון בעליל. למרות שאנחנו רגילים לרזולוצייה של 1080P ולמרות שהגרסה המקורית נותנת לנו לשחק במריו המקורי ב-HD אי אפשר להתעלם שזה פשוט נראה טוב. הסגנון של Super Mario Bros 3 פחות עושה לי את זה אבל עדיין עובר מסך. זה של Super Mario World נראה מדהים ומזכיר לי את משחקי האינדי המוצלחים המנסים לחכות אותו. בנוסף, יש שישה רקעים קלאסיים לשלבים – דשא רגיל, טירה, בית רדוף, תת קרקעי, ספינת אוויר וכמובן, במידה ואתם מזוכיסטים מתחת למים.

רבים לא שמים לב לזה, אבל נינטנדו מתמחה לא רק בצבעים בהירים ומשחקים כיפים אלא גם בממשקי משתמש מוצלחים וגם הפעם אפשר לראות שזו נקודת החוזק שלהם. ל-Super Mario Maker 3DS הייתה משימה קשה מאוד: לדחוף את כל האפשרויות למסך אחד שגם יהיו נגישות ולא יהיו צפופות מדי. אחד מהפתרונות שלהם מגלם את נינטנדו במיטבה: פתרון גאוני שמצליח להיות חמוד. לפעמים יופיעו על המסך שני דברים דומים מאוד עם הבדלים מועטים (למשל צבים עם שריון ירוק או אדום). במקום לבזבז עוד מקום יקר ולשים שתי אפשריות שונות קיבלנו אחת ועל מנת להחליף פשוט לוקחים את עט הסטילוס, תופסים בדמות ומערבבים אותה עד שהיא משתנה.

עוד פונקציה חשובה מאוד, שלא נמצאת בצורה כזאת בגרסת הקונסולה הביתית, היא ההסברים אשר השחקן מקבל מצמד חביב של אשת קשרי לקוחות ו"איש המקצוע" שהוא בעצם יונה. הצמד החמוד הזה מעביר לנו הקדמה ועשרה שיעורים שמלמדים את השחקנים המתחילים איך בתכלס בונים שלבים. Nintendo ללא ספק בחרה בגישה החינוכית של "לא משאירים אף ילד מאחור". בהנחה שאתה יודע אנגלית, אין שום סיכוי שלא תדע איך להשתמש באחת הפונקציות שיש. החיסרון בזה הוא שהשיעורים האלו יכולים לשעמם בקלות כל מי שמכיר את המשחקים הישנים בסדרה. כל שיעור מחולק להדגמה של הכלים, שלב אותו יש לשחק ולבסוף, ניתוח של השלב הקצר בו שיחקנו. ניתוח השלבים הוא הנקודה הכי טובה במשחק, בעיקר עבור שחקנים צעירים. היונה החמודה שלנו מלמדת אותנו איך להתבונן על שלבים בביקורתיות. עצם העובדה שקודם שיחקנו בשלב ואז דיברנו איפה לשים מה ואיך השחקן יגיב הופכת את שאר השלבים שלא מלווים בהערות סרקסטיות של יונה מדברת מסתם שלבי פלטפורמה כיפים לנקודות למחשבה. גם המשימות המוזרות והמוצלחות של אתגר מריו גורמות לך לחשוב על מבנה ועיצוב השלב. אלוהים אדירים, עד שלא ניסיתי לעבור שלב בלי ללחוץ על לחצן אחורה לא חשבתי כמה אני משתמש בו בלי לחשוב.

ההצלחה הגדולה ביותר של Super Mario Maker 3DS, היא העובדה שהוא עוזר ליצור את מתכנני ומפתחי העתיד של התעשייה. בלי שאף אחד שם לב מדובר במשחק חינוכי במובן העמוק של המילה "חינוך". נכון, הממוצע בבית הספר של הילד לא ישתנה אחרי 100 שעות על המשחק אבל זה ילמד אותו איך להתבונן על משחקי המחשב שהוא משחק בהם (גם אם הוא לא מבין שזה קורה) ואיך לתכנן מסלול. עד כמה שאני, בתור גיימר ותיק שגדל על מריו, נהנה מהמשחק המרוויחים הגדולים ביותר ממנו הם גיימרים וגיימריות חדשים. זה עניין של זמן עד שנשמע ראיונות מ-E3 עם מפתחי משחקים שגדלו על המשחק הזה. אם ניקח בחשבון את העובדה שלרוב העולם אין גישה ל-Wii U, ושיש לנו אפשרות לקחת איתנו את הכלי הזה לנסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית, נראה שלמרות החסרון המשמעותי בשיתוף השלבים, עדיין יש ערך למשחק הזה. זה משמח מאוד לראות את המשחק בצורתו הנוכחית ואני לא יכול לחכות כמה שנים שהבן שלי יוכל לשחק בו.