יום פרווה נוראי – ביקורת המשחק Tamarin 

משחק הפלטפורמה האינדי Tamarin מנסה ללכת במסלול של משחקי הפלטפורמה של Rare אבל מועד ונופל לאורך כל הדרך

בשנות התשעים והאלפיים, משחקי פלטפורמה תלת מימדיים היו פופולרים מתמיד בכל קונסולה אפשרית, אבל בימינו, אנחנו בעיקר רואים משחקי פלטפורמה מגיעים לקונסולה של Nintendo, תודות לסדרת משחקי מריו בבעלותה, ואולי משחקי Ratchet and Clank ו-Sonic (שלרוב גרוע בתלת מימד). אז שחקני המחשב האישי, ה-Xbox One וה-PlayStation 4 שביננו נאלצים לפנות לשוק האינדי בשביל לקבל את בידור הפלטפורמה שלנו, עם Yooka Laylee and The Impossible Lair שהיה מצוין ו-Tamarin שהיה ממש לא מצוין, ועוד רגע תגלו למה. 

ב-Tamarin, אתם מגלמים את הקיסר טמרין, חיה פרוותית שיוצאת להציל את משפחתה אחרי שצבא של חרקים משמיד את הכפר שלכם. כעת אתם יוצאים להציל את כולם כדי לשקם את ביתכם בכל אמצעי שעומד לכם. למה אתם קיסר? שום סיבה, זה פשוט משהו שהמשחק החליט לזרוק פנימה כי זה נשמע רעיון טוב אבל חסר משמעות לעלילה, וזה לצערי מרגיש כמו החשיבה לאורך כל המשחק. 

הסיפור לא ממש מקבל את המשקל הרגשי שהם מחפשים לייצר, אולי זה בגלל הגרפיקה הירודה, אולי זה כי המוזיקה פשוט לא מתאימה לסצנות ואולי בגלל שזה סיפור שראינו אלף פעמים. זה לא שהמשחק Banjo Kazooie כלל כזאת עלילה מורכבת אבל המשחק של Rare פיצה על זאת עם משחקיות כייפית ולצערי הרב, Tamarin לא עושה זאת גם. 

בתחילת המשחק אתם נעים כמו כל משחק פלטפורמה. אתם יכולים לקפוץ, להתגלגל ולנחות עם התקפה מלמעלה, מאוחר יותר אתם לומדים לבצע קפיצה גדולה יותר, לקפוץ מרווחים גדולים יותר באמצעות ניתור ועוד כמה יכולות בסיסיות. אבל המשחק לא מסתפק במכניקת משחק אחד ומחליט לתת ליצור החמוד והפרוותי כלי נשק. 

כן. מיד אחרי שתתחילו, תפגשו חפרפרת שתתן לכם אקדחים, מקלעים וכל מני נשקים (ככל שתתקדמו במשחק) שבהם תשתמשו לירות בחרקים הרעים, שיכולים להיות נמלים כחולות, נמלים ורודות, ג'וקים ענקיים ודבורים שעומדים בדפוס מרובע כמו Space Invaders. 

המפתחים כמובן ניסו ליצור איזשהו גיוון למשחקיות בהשראת Conker's Bad Fur Day ואולי למשוך ילדים שחושבים ש"נשקים זה מגניב" ו"פלטפורמה זה משעמם", משהו שאני די בטוח שילדים לא חשבו אי פעם (Nintendo עדיין מצליחה בכל דור), אבל זה רק הוביל לשתי מכניקות שבורות מאשר אחת נורמלית. 

השימוש בנשק נוראי עם תזוזה איטית ולא נוחה, כיוון הנשק הוא כל כך מגושם ולא מדויק שתמצאו את עצמכם מזיזים את הג'ויסטיק בלי הפסקה ויורים בתקווה לפגוע, והמצלמה תמיד מוצאת דרכים חדשות להתחרפן ולהתקע. אותה הבעיה שהייתה ב-Sonic The Hedgehog הידוע לשמצה כ-Sonic '06, שהמצלמה נתקעת בדברים שבשלב כשתסובבו אותה, כאילו היא נמצאת שם פיזית איתכם. 

שליטה בכלי הנשק גם כושלת מאותן הסיבות אבל היא טיפה פחות מתסכלת. למרות זאת, היא כוללת רגעים בהם המשחק מבקש מכם לעשות משהו בלי שהוסבר לכם איך לעשות זאת והוראות לחיצה על כפתורים שלא עושים כלום. כמו כן, אל תופתעו אם תקפצו על פלטפורמה מסוימת ותמצאו את עצמכם תקועים, בין זה בגלל באג או בגלל שהשליטה כל כך גרוע בקפיצות. 

אבל זה לא שאני מצאתי את עצמי פשוט מנסה לקפוץ לפלטפורמה לא הגיונית, כל השלבים במשחק מעוצבים בצורה חסרת הגיון וחסרת סיבה, כמו שבילים שנעצרים בקיר בלתי נראה, אזורים ארוכים שמובילים לפריט קטן וחסר משמעות או דלתות שונות שמובילות לאותו אזור מרכזי בניסיון לגרום למשחק להרגיש עם עיצוב שלבים חכם כמו של Dark Souls אבל בסוף רק נועד לעצבן ולבזבז לכם את הזמן עד היציאה, עם חלק מהדלתות נשכחות לגמרי שאתם שואלים את עצמכם "מה היה בכלל הטעם" ו"האם הם שכחו לסיים את השלב". 

כל שלב כולל פלטפורמות שתוכלו לטפס עליהן, אזורים שונים ומחסומים. המחסומים בשלבים בהם אין לכם נשק אתם עוברים באמצעות מקפצות ובשלבים עם הנשק אתם עוברים את המחסומים או באמצעות לירות במנעול הדלת או בלחסל את כל האויבים באזור, משהו שלא קל, לא בגלל שהאויבים קשים, הם לרוב ירוצו כמו טיפשים ויתקעו מאחורי ארגזים, אלא בגלל שחלקם לא מופיעים ואתם ממתינים שם שיצוץ איזשהו אויב לחיסול רק כדי שתוכלו להמשיך הלאה. בכללי זה מרגיש שהכל נעשה להאריך את המשחק ואז הכל נהיה מייגע, עם עיצוב חזרתי ומשעמם שלא מאפשר לכם למצוא כלום, אפילו אם המשחק מציג לכם לפני את הדלת שנפתחה או הפריט החדש שכעת זמין בשלב. 

כמו כן, בכל שלב של המשחק, אתם צריכים למצוא צרעות (או גחליליות, המודל של החרק שונה מהתמונה) כדי לפתוח אזורים אחרים, כדי להשיג צרעות אתם צריכים להשלים אתגרים בשלב (אם זה שלב פלטפורמה) או להציל ציפורים (אם זה שלב יריות), הבעיה היא, שהנמלים בהן תלחמו יורות בציפורים ויכולות להרוג אותן, משהו שיקרה הרבה בהתחשב שמכניקת הירי כל כך גרועה, מה שחוסם לגמרי את ההתקדמות במשחק. זה פשוט לא נתפס למה זה אפילו אופציה, זה כמו שבזמן שתשחקו Super Mario Odyssey אחד הגומבות יחליט להרוג את הירח שאתם אוספים, מה הסיבה לזה? סתם ניסיון להכניס עוד מכניקה "פופולרית" ממשחקי יריות ובניסיון להפוך את המשחק למורכב, שבמקום זאת הופך אותו למעצבן ומתסכל.

אז כן, המשחקיות די נוראית. אבל אחת התקוות שלי מלראות את טריילר המשחק זה שמדובר לפחות במשחק יפה, וגם פה המשחק כושל על הקונסולה הבייתית. אולי על המחשב האישי המשחק יפה יותר אבל על ה-PlayStation 4, טמרין תמיד נראה מפוקסל והרבה פעמים גם הסביבה מפוקסלת, שבפעם הראשונה ששיחקתי התחלתי שוב מההתחלה כי חשבתי שפשוט נתקלתי בבאג. אבל לא, ככה נראה המשחק, כולל מודלים מכוערים ודי גנרים, בין אם זה באויבים, הסביבה או הדמויות, והטקסטורות די בסיסיות וחסרות פירוט. מה שכן, התאורה יפה והיא גורמת לאיזורים מסוימים להראות יפים.

הסאונד עצמו גם די מאכזב, עם אפקטי קול גנרים ולפעמים חסרים בחלק מהפעולות שתעשו. לפחות פס הקול הוא טוב, עם מנגינות נהדרות שהמפתחים פשוט לא ידעו איפה לשים, כמו מוזיקה קלילה וכייפית מאשר מרגשת כשאתם מתאחדים עם המשפחה שלכם או מוזיקה קלילה והרפתקנית כשאתם מסיירים בכפר ההרוס שלכם. זה רק חבל שמוזיקה כל כך טובה התבזבזה על משחק שלא שווה להתחיל אותו. 

סיכום

נכון שזה נראה שהייתי טיפה נוקשה עם משחק אינדי, וזה משהו שאני באמת מנסה להמנע מלעשות, כפי שאפשר לראות מביקורות עבר שלי, אבל Tamarin "הרוויח" את כל העוינות שלי בגלל המחיר המוגזם שלו (150 שקלים ב-Steam) עבור מה שמקבלים. 

משחק עם עיצוב שלבים חסר תכלית וחסר גיוון, מכניקות משחק שבורות ומשעממות, וסיפור גנרי, מוצגים עם אפקטי קול זולים ותצוגה נוראית על ה-PlayStation 4 שנראה שעובר יום מאוד רע על הפרווה של טמרין כמו שעובר על מי שיחליט לנסות לעזור לו להחזיר את משפחתו.