כוח הטיאטנים חיים בסרט – ביקורת

'כוח הטיאטנים חיים בסרט' היה סרט גיבורי העל עם הכי הרבה הייפ מאז הנוקמים: מלחמת האינסוף ודדפול 2. יצאתי להקרנה מיוחדת לראות האם באמת ההייפ במקום (תשובה: כן)

כשהייתי בתיכון, לפני מספר שנים דו ספרתי, הגיעה לערוץ הילדים סדרת האנימציה Teen Titans שקיבלה את שמה העברי 'כוח הטיטאנים'. עיבוד מצויר לסדרת קומיקס וותיקה שהתרכזה בסיידקיק הצעירים של גיבורי העל ונראתה מדי פעם כמו אנימה – דבר שעוד לא היה מקובל בזמנו. מאז הסדרה בוטלה והוחלפה על ידי Teen Titans Go! ו-Young Justice. הסדרה Teen Titans Go! המשיכה עם אותן הדמויות (אבל התעלמה מאירועים רבים בסדרה המקורית) התאפיינה בסגנון יותר קרוב לאנימה, פרקים קצרים וללא עלילה המשכית. מעריצים רבים של הסדרה כעסו על Cartoon Network על כך שהסדרה כבר לא רצינית. Young Justice הייתה סדרה יותר רצינית אבל עסקה בדמויות אחרות שקשורות לקומיקס אבל לא לחמשת הטיטאנים האהובים. מי שלא מכיר את הרקע הזה יכול לפספס לא רק כמה בדיחות בסרט אלא את הסיבה שהוא קיים. מטרת הסרט היא ללמד אותנו שסופר גיבורים לא חייבים להיות נושא רציני.

עלילת 'כוח הטיאטנים חיים בסרט' עוקבת אחרי רובין, הסיידקיק הכי מפורסם בקומיקס, ומסעו להיות גיבור על מכובד ורציני. איך עושים את זה? מצילים את העולם? אל תהיו שטוטניקים, מככבים בסרט. אל רובין מצטרפים סייבורג, שחבר בליגת הצדק מאז 2011, ביסט בוי, נער ירוק שיכול לשנות צורה לכל חיה שירצה, סטאר פייר, נסיכה חייזרית רבת עוצמה עם עור כתום ורייבן, הסופר גיבורה הכי גותית שתמצאו. ואם אתם לא סגורים על זה, אין לכם מה לדאוג, הגיבורים שלנו יציגו על הדקות הראשונות שיר שיעזור לכם להכיר אותם. מולם עומדים סלייד, מתנקש מאיים שהיה הנבל הראשי של הסדרה המקורית מצד אחד ומפיקת סרטים זוהרת שלא מתעניינת בהם מהצד השני. העלילה של הסרט היא בסיסית (בכל זאת, מדובר בסרט לילדים) ומי שמכיר את ההיסטוריה של הסדרה יעלה די מהר על הטוויסט העיקרי, או לפחות את הכיוון הכללי. עיקר הסרט הוא בהומור לכל סוגיו. מכיוון שמדובר בסרט לילדים בדיחות השירותים מקבלות מקום של כבוד והיו ארוכות מדי לטעמי (ולפחות גם לטעמה של אחת האמהות שישבה מאחרי) אבל ממש לא מדובר בדיל ברייקר. מישהו בפיד שלי קרא לזה קומדיית סופר גיבורים של השנה, כן כולל דדפול 2, ואני מזדהה איתו. רוב הבדיחות הצחיקו אותי וצחקתי בקול יותר מכל סרט אחר שראיתי בקולנוע מאז שהייתי ילד.

ראיתי את 'כוח הטיטאנים חיים בסרט' בארץ ולכן בעברית. כמו כל סרט ילדים אחר שמגיע ארצה, אני מצפה לראות גדודי מעריצים בוגרים עד מבוגרים מתלוננים על כך שההקרנות בעברית רחמנא ליצלן. דבר ראשון, אם זה ממש מפריע לכם אתם יכולים לחכות עד שדורון פישלר יארגן הקרנה באנגלית באיזה סינמטק (ועל פי השבחים שלו לסרט זה באמת סביר). אבל, בתור מתרגם בעברי המקצועי אני חייב לשבח את התרגום והדיבוב. אין מה לעשות, אין דבר כזה תרגום מושלם. כל תרגום מאבד חלק מהמקור – זה חוק טבע. אבל אני ממש יכולתי להבין מה היה המקור, ובחלק מהמקרים הבנתי שהתרגום דילג על בדיחות שלא באמת יעבדו בעברית. אם אתם לוקחים בחשבון את התנאים שמתרגמי הסרטים עומדים בפניהם – יש להם מעט מאוד זמן לתרגם כי הם חייבים לעמוד בדדליין ואסור לתת להם את הסרט מוקדם מדי (והשכר גם לא משהו, אבל זה פחות רלוונטי) – מגיע למתרגמים כל הכבוד. כבר שנים שלא ראיתי סרט בדיבוב לעברית, כי לא הייתי צריך עד עכשיו. מאוד פחדתי מהאספקט הזה אבל אני יכול להרגיע אתכם, הדיבוב מעולה. לצערי לא מצאתי רשימה מסודרת של כל המדובבים בעברית, (הרשימה היחידה שמצאתי היתה מעורבבת עם סרט אחר) אבל כן למדתי משהוא אחד מהשיטוטים שלי

---

. הדמויות הראשיות מדובבות על ידי מי שדובבו את הסדרות שקדמו לסרט וזה מורגש. הם לא נשמעים כמו מדובבים אלא כמו הדמויות עצמן (מלבד אחת ואני כבר אסביר למה). כל שאר הדמויות מעולות מלבד שלוש. נתחיל בסופרמן שמקבל את קולו של ניקולאס קייג'. המדובב בחר לא לנסות לחכות את השחקן אלא ליצור את סופרמן וטוב שכך. וויל ארנט נתן את קולו הייחודי לסלייד, הנבל הראשי ורייבן מגולמת שוב על ידי טארה סטרונג. אצל הדמויות האלו, המקבילות העבריות מצוינות אבל הן לא הדבר האמיתי. או במילים אחרות, הדיבוב מדהים אבל לא מצליח לשחזר את ההופעה של המדובבת הכי פופולרית כרגע בעולם האנימציה המערבי (טארה סטרונג הי"ו), ושני כוכבים הוליוודיים ייחודיים ויוצאי דופן. לא יכולנו לבקש משהו טוב יותר, במיוחד עבור ילדים שלא יכולים לראות את הגרסה עם האנגלית. בגדול, מגיע לכל מי שעסק בגרסה המקומית כל הכבוד על העבודה הקשה.

ואם כבר מדברים על עבודה קשה, יש מלא סרטי ילדים בינוניים שיצרו אנשים שיודעים את העבודה אבל לא אוהבים את מה שהם עושים באמת. זה ממש לא המקרה כאן. הסרט מלא באהבה. אהבה לסדרה המקורית, אהבה לקומיקס של DC, אהבה לגיבורי על. זה נמצא בכל חלק של הסרט אבל המקום בו זה הכי בולט הוא האנימציה. נכון, לא כולם אהבו את סגנון האנימה של Teen Titans Go! ש'כוח הטיטאנים חיים בסרט' מתהדר בו, אבל הסגנון משתנה בכל כך הרבה הזדמנויות וכל אחת מהן היא נפלאה. הסרט אמנם מכוון לילדים אבל הוא מכוון גם לילדים עם הורים גיקים. היו כל כך הרבה פרטים קטנים ששמתי לב אליהם, מסגנון האנימציה שמרמז לתקופות מסוימות בתעשיית הקומיקס או האנימציה, מלא טקסטים קטנים ובדיחות שמכוונות בדיוק אל הגיקים הפדנטים ו/או האובססיביים שאני אולי נחשב אחד מהם. אני ממש מחכה לראות את זה בבית ולעצור כל שתי שניות לראות האם יש משהו שפספסתי כי הוא היה בפינה בקטן, כי היה משהו אחר במסך שהסיח את דעתי ומן הסתם היו גם כמה שסתם לא הבנתי. יש גם הופעת אורח חוזרת של קבוצת גיבורי על שהלסת שלי נשמטה כשהם הופיעו, לא כי כל חיי חיכיתי שהם יופיעו בסרט, להפך מעולם לא קראתי קומיקס שלהם ואני מכיר אותם רק מידע כללי. אבל הם קראו להם! בשם! והם הופיעו כמה פעמים! כמעט ואין יותר נישתי מזה. וזה היה נפלא! הרעיון, הביצוע, זה היה מושלם.

האם הכל מושלם? לא, אבל כמעט הכל. קודם כל,כמו שאמרתי, ההומור שירותים היה קצת יותר מדי לטעמי. הבעיה העיקרית של 'כוח הטיטאנים חיים בסרט' היא שהוא מתרכז רק ברובין ומבזבז את שאר הדמויות בקבוצה. בעיקר שרובין הוא לא הכי מעניין, בעיניי. הדמויות לא מפותחות אבל הן לגמרי נאמנות לעצמן, אין אף דמות שמתנהגת בצורה לא נורמלית כדי לקדם את העלילה. אבל עדיין, בתור סרט לילדים קטנים, אפילו לא סתם סרט ילדים, רייבן לא יכולה להיות עצמה עד הסוף, בכל זאת יש גבול לציניות שאפשר להציג כאן. אבל חוץ מזה, קשה לי למצוא דברים שליליים לומר על הסרט. בעצם, עכשיו אני נזכר שהשיר המקורי של הסדרה מופיע בגרסאות ללא מילים ולא יכולתי ליהנות ממנו כמו שרציתי.

רגע לפני סוף הסרט יש בדיחה על כך שהילדים צריכים לדבר עם ההורים שלהם על מה שהם ראו בסרט. אז זה אולי היה מצחיק אבל בחיי שכל עשר דקות חשבתי על משהו שראוי שילדים ידברו עליו עם ההורים בדרך הביתה. 'כוח הטיאטנים חיים בסרט' הוא ללא ספק ביקורת על הצד האפל והרציני של הפאנדום. הוא הולך ראש בראש עם כל מי שיצאו כנגד הסדרה המחודשת ונגד הסגנון הילדותי שלה. הבעיה היא כמובן לא במבוגרים שנהנים מסדרות ילדים אלא מבוגרים שחושבים שהסדרות האלו מיועדות בראש ובראשונה עבורם. אני נהניתי מהסרט ואני מבין שהוא לא עבורי, לכן אני לא יכול לכעוס שבסרט כזה יש פלוצים וקקי. יש כמובן גם את המסרים שרואים כמעט בכל סרט ילדים על נאמנות לחברים ולא להיכנע לתהילה ו'להיות עצמך' (שזה אחלה מסר כל עוד כשמתבגרים המסר מתפתח ל'להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמך') ולמרות שראינו סרטים עם המסרים האלו יש ילדים שזה יהיה הפעם הראשונה שהם שומעים את זה בסרט. ובכלל, בזמן שהקהילות הגיקיות באינטרנט ומחוצה לו הופכות להיות יותר ויותר כועסות ופחות ופחות נעימות, הסרט הזה יכול לגדל דור של גיקים שהם נחמדים אחד לשני. בעצם הסרט הזה מלמד את הצופים איך לעשות דה-קונסטרקציה לז'אנרים או סרטים. הסרט מפרק את הפאתוס של גיבורי העל וחשוב מזה, כמו כל דה-קונסטרוציה טובה – הוא בונה אותו מחדש, ובורר את הדברים הטובים שהיו במקור. אם בתור הורים אתם משקיעים מספיק זמן ומחשבה בשיחות עם הילדים על 'כוח הטיאטנים חיים בסרט', הם יצאו גיקים ואנשים טובים יותר.