ביקורת רטרו – סדרת האנימציה Teen Titans

הגיע הזמן לחזור פעם נוספת אל העבר ולדבר על אחת מסדרות האנימציה המצליחות ביותר של DC, ה-Teen Titans

כשחושבים DC הקבוצה הראשונה שעולה לאנשים לראש היא ליגת הצדק, קבוצת הגיבורים המרכזית של חברת הקומיקס. אבל כמובן שליגת הצדק לא הייתה הקבוצה היחידה שאיחדה גיבורי על, ראינו קבוצות כמו ה-Justice Society, ה-Super Friends וכמובן, הטיטאנים הצעירים, ה-Teen Titans, שנתן הזדמנות לסייד-קיק המפורסם ביותר של DC לככב במרכז הבמה.

אבל איפה שהפופולריות של ה-Teen Titans באמת גדלה והקבוצה נהפכה להיות חלק בלתי נפרד מהיקום של DC היה עם סדרת האנימציה של שנות האלפיים בכיכובם של רובין, סטארפייר, סייבורג, ביסט בוי ורייבן.

אחרי אחד הפתיחים הקליטים המגניבים אי פעם לסדרת אנימציה, הסדרה מתרכזת בחמשת הגיבורים כשאנחנו רואים אותם מתפתחים לאורך ריצת הסדרה, מתמודדים עם השדים האפלים שלהם (לפעמים פשוטו כמשמעו) ונלחמים בנבלים מגניבים. כל עונה התרכזה בסיפור אחד זורם – העונה הראשונה התרכזה בדינמיקה של הצוות והאויב המושבע שלהם סלייד, ובצד האפל של רובין, העונה השנייה התרכזה בטרה שיכולה לשלוט באדמה, ושוברת את לב הקבוצה ובעיקר של ביסט בוי שהוביל בסוף לסופו של סלייד, העונה השלישית התרכזה בהתמודדות של סייבורג עם הרובוטיות שלו ובהקמה של טיטאנים מסביב לעולם, העונה הרביעית התרכזה ברייבן והקשרים האפלים שלה לאביה טרייגון, והעונה החמישית התרכזה בהרחבה של יקום הסדרה עם מאות גיבורים, קרוסאובר אפי וביסט בוי מגיע לבגרות מסוימת.

הדמות היחידה שלא קיבלה בקושי פוקוס בסדרה הייתה סטארפייר, שקיבלה אולי פרק או שניים לגבי כוכב הבית שלה והמשפחה שלה, מה שבעיניי הגיוני בגלל שאף פעם לא הרגשתי שמדובר בדמות ממש מורכבת שיכולה להיות מרכז הסיפור לעונה שלמה, סטארפייר תמיד הייתה דמות תומכת בעיניי, אבל עדיין אהבתי אותה מאוד.

מכל הפרקים של הסדרה, היו מספר פרקים ממש טובים עם סיפורים מעניינים ופיתוח נהדר לדמויות, אבל אישית הפרקים שתמיד אהבתי זה אלו שכללו הרבה גיבורים והרבה נבלים, בעיקר הפרקים האחרונים של הסדרה. אבל בכללי עלילת הסדרה כל שבוע הייתה "הנה גיבורינו הצעירים נהנים יחדיו ואז מגיע הנבל השבועי", וזו נוסחה שתמיד עובדת בסדרות קומיקס, כמו שראינו ב"הפלאש".

בדומה לצוות פלאש, לגיבורינו הייתה כימיה נהדרת, כל אחד מהם עם אישיות יוצאת דופן, כוחות מיוחדים ועיצוב נהדר שממש מחמיא לאחרים- רובין מנהיג רציני ומומחה אומניות לחימה, ביסט בוי שטותי, ילדותי שיכול לשנות צורה לכל חיה, סייבורג הוא מבוגר יותר מכולם אבל ילדותי לעיתים כמו ביסט בוי והוא המומחה לטכנולוגיה שלהם, רייבן היא ילדת האמו שדכאונית ומתבודדת כל הזמן, ניגוד נהדר לביסט בוי, וסטארפייר היא החייזרית המוזרה שלא מכירה מנהגי אדם אבל תמיד מנסה שכולם יהיו נחמדים אחד לשני. הדינמיקה בין הדמויות היא פשוט מצוינת ומאוד מזכירה דינמיקות דומות של דמויות עם אישיות שונה שראינו בסדרות כמו "צבי הנינג'ה" ו"גרוויטי פולס", וזה בעיניי הדבק שמחזיק את הסדרה יחדיו.

אבל כל קבוצת גיבורים טובה והקרבות שלה מול סופר נבלים צריכים אנימציה טובה, ופה זו הייתה הפעם הראשונה שסדרת אנימציה אמריקאית אימצה אנימציה יפנית אל תוך הסגנון הכללי שלה, משהו שאפשר לראות מהאופן שבו האקשן מצויר, התקריבים על הפנים של גיבורינו, הפרצופים של החבורה ברגעי הקומדיה והפתיח שפשוט צועק "טוקיו". משהו שקרה מהנסיקה בפופולריות של אנימה בארצות הברית בסוף שנות התשעים והוביל לשילוב אנימציה דומה בסדרות מצליחות בעתיד כמו "אוואטר: כשף האוויר האחרון".

בזמן שהסגנון שלה היה החלוץ, אי אפשר להגיד כך על הכתיבה שלה היות ומדובר בנוסחאות ישנות שהחליטו להחיותם באמצעות עדכון גיבורי על ושילובם יחדיו, בנוסף, זה החיבור שלנו לדמויות והתפניות הלא צפויות בעלילה, שכן היו חדשניות בסדרת האנימציה, שהפכו את הסדרה למסע רגשי שלא נשכח.

גרסאות חדשות

אני לא יכול לסיים לדבר על הטיטאנים הצעירים בלי להתייחס בצורה מסוימת ל-2 הגרסאות החדשות שלהם- "הטיטאנים", סדרת לייב-אקשן שרצה בנטפליקס ו-DC Universe, ו"כוח הטיטאנים", סדרת קומדיה-אנימציה.

אחרי העיצובים המזעזעים שנחשפנו אליהם של הטיטאנים בבגרותם ב"הטיטאנים", התחלנו להתרגל לסדרה החדשה של DC ואפילו לאהוב אותה בתור הטירוף הקשוח שהיא. בזמן שאיננה נאמנה לקומיקס או לסדרה המצוירת, היא לפחות מביאה למסך ונותנת ספוטלייט להרבה גיבורים צעירים של DC שלרוב לא היו זוכים אפילו לאיזכור ביקום הסינמטי של DC, אז לסדרה יש כמובן מקום לצד יקום הטלוויזיה המתרחב של החברה.

"כוח הטיטאנים" החליט לגשת בצורה טיפה מגוחכת לגיבורים הצעירים ולהכניס אותם למצבים מוזרים ומצחיקים, וללכת בטון ילדותי יותר וקליל יותר. בזמן שזה יכול להוביל לבדיחות קורעות מצחוק, כמו שראינו בסרט שלהם, הבעיה העיקרית בסדרת האנימציה החדשה זה שהמרכיבים החזקים ביותר של החבורה, האישיות והדינמיקה שלהם, הולכת לעיבוד, הם כולם פחות או יותר מתנהגים אותו הדבר, הם נראים שונה אבל לכולם זה מרגיש שיש את אותה האישיות, ולכן אני מאלו שיגידו, שהסדרה המקורית הרבה יותר טובה.

סיכום

בכל הכנות, Teen Titans היא עדיין סדרת אנימציה מצוינת. בזמן שהיא לא מציגה לנו סיפורים כאלו מהפכניים, סגנון האנימה שלה, הגיבורים עצמם ונקודות העלילה הדרמטיות עדיין מדהימות ובלתי נשכחות היום.

מדובר בסדרת אנימציה יוצאת מן הכלל שמאוד נוחה לצפייה בהתחשב שמדובר בחמש עונות בלבד, שמקבלת התחלה וסיום מספקים, ומשאירה את חותמה על חובבי אנימציה וחובבי קומיקס לנצח.