החוחית-ביקורת סרט

החוחית הוא ציור שצויר בשנת 1654, אשר ידוע בתור יצירת האומנות של קרל פבריציוס. הוא צויר בשנת מותו וזכה לפרשנויות רבות ושנויות במחלוקת. על כך שמענו הרצאה חביבה בת 25 דקות מפי הצייר יונתן הירשפלד. הסרט "החוחית" עוסק בחייו של ת'יאו, ילד בן 13 שאמו נהרגת בפיצוץ במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. הסרט מציג את מערכות היחסים המשמעותיות בחייו, האשמה שחש, האבל, החברויות, ההתבגרות, כשלאורך כל הסרט התקווה שעוטפת אותו מתגלה בדמותה של חוחית קטנטנה קשורה לענף- הציור שנגנב מהמוזיאון. לצפייה בטריילר הסרט:

הסרט נפתח עם ת'יאו שהוא בסביבות שנות העשרים לחייו ומחזיר אותנו לאירוע המרכזי בחייו- מות אימו במוזיאון. בין הפצועים, איש זקן גוסס מעביר לו טבעת ומצווה עליו למסור אותה לבעל עסק לעתיקות ביחד עם ציור שגנב מקיר המוזיאון- החוחית. בעל החנות הובי שימש משפחה מאמצת לפיפה, קרובת משפחתו של הזקן שגסס ואהבתו הראשונה של ת'יאו. לאחר מות אימו הוא מוצא בית אומנה אצל משפחת בארבר, שהילד בן הזקונים אנדי הוא חבר של ת'יאו מבית הספר. אביו של ת'יאו האלכוהוליסט מגיע ללא התראה ומבקש שיחזור איתו ועם חברתו קסנדרה ללאס וגאס. שם הוא מתחבר עם בוריס, ילד ממוצא רוסי שבא מרקע זהה משלו וככל שתמשיכו לצפות תגלו את הסיבה למה החוחית הייתה נקודת האור של ת'יאו אבל גם ההסבר לתחושת האשמה שתקפה אותו.

סרטי דרמה

"החוחית" משתייך לקטגוריית סרטי הדרמה. סרטים שעבורי טווים עלילה מורכבת ורגישה ששמה דגש על עולמן הפנימי של הדמויות. סרטי דרמה מתמקדים בפן הרגשי ומעבירים לנו אותו על ידי דיאלוגים רבים. לדעתי בסרטי דרמה חייב להיות תהליך או שינוי בדמויות הראשיות או בדמות הראשית לפחות. "החוחית" התקדם בצורה איטית מאוד לטעמי ולקח זמן עד שצבר תאוצה והחל לעורר עניין. הסרט כלל דיאלוגים רבים, שרובם היו נחוצים וטובים אבל חלקם יבשים ומשעממים.

מערכות היחסים בין הדמויות היו מעניינות ומגוונות. בסרט חשפו משפחות שונות לדוגמא משפחות אלכוהוליסטיות וכאלו שנוהגות באלימות. בהתאם לכך השחקנים הפגינו יכולות משחק טובות. ניקול קידמן ("שקרים קטנים גדולים") הייתה היהלום בצוות השחקנים יחד עם השחקן הראשי אנסל אלגורט ("בייבי דרייבר") ופין וולפהארד ("דברים מוזרים") מעט הצחיק אותי עם המבטא הרוסי. אני חושבת שזה בגלל שראיתי אותו משחק בתפקידים אחרים ולא הייתי רגילה לשמוע אותו פתאום צץ במבטא כבד וזר.

חוויתי הכללית מהסרט

"החוחית" הוא סרט דרמה במלוא מובן המילה. יש לכך צדדים טובים ופחות טובים. הדיאלוגים היו רבים אך מייגעים לעיתים. בגלל שהסרט מתחיל מסתורי מאוד מצפים להמון אקשן ומתח עם איזושהי תגלית מפתיעה ואולי מוגזמת, אבל עיקר הסרט סובב בסיפור חייו של הגיבור מנקודת מבטו, תוך כדי שינויים שהוא עובר שהם למעשה "המתח" שמקדם את העלילה. אני חושבת שהסרט הרחיק מעט לכת בהיותו סרט דרמה ולא ניסה קצת לחדש בצורה שהעביר אותו. הסרט הועבר בצורה רגילה על ידי השתלשלות אירועים ולא ניסה אולי לספר מנקודת מבט שונה או פשוט בדרך קצת פחות ריאליסטית ויותר סיפורית שמצליחה לסחוף את הצופים. הסרט בכללי היה ארוך מדי לדעתי והרגיש לי שלרגעים הוא פשוט נמרח.

לסיכום, "החוחית" הוא סרט דרמה בכל רמ"ח איבריו ולא יתאים לאנשים שלא חובבים את ז'אנר הדרמה. הסרט בנוי בעיקר מדיאלוגים והתעסקות בשינויים שהדמויות חוות. העלילה מעניינת אם כי לא מאוד סוחפת ועוצמתית כפי שציפיתי, והמשחק משובח אם כי בעיניי קצב הסרט היה איטי והיו מספר דיאלוגים מעט משעממים ולא הכרחים. הייתי מדרגת את הסרט בציון טוב אבל לא בתור סרט נדיר שצפייתו חובה.