אזור אומץ – ביקורת לסרט "האביר הירוק"

שבו עמי ואספר לכם את המעשיה המחודשת על האביר גוון ויריבו במשחק של חיים ומוות, האביר הירוק

אחד הסרטים שהכי ציפיתי להם בתקופת הקורונה ונדחה במשך שנה שלמה היה "האביר הירוק". הסיבה העיקרית היא בגלל שמדובר בסרט פנטזיה מאחד האולפנים המרשימים בהוליווד A24 שיצר סרטים זוכי אוסקר כמו "ליידי בירד", "אור ירח", "אקס מכינה", "תורשתי" ו"יהלום לא מלוטש". אז ממש רציתי לראות מה הסטודיו יוכל לעשות עם הסיפור העתיק והמפורסם של סר גוון והאביר הירוק מהמאה ה-14 בידיו של הבמאי המוכשר דייוויד לאורי.

הסרט פותח עם האביר לעתיד שלנו, סר גוון, אחיינו של המלך ארתור מקמלוט. הוא אוהב להתהולל ולהנות, לעולם לא יוצא להרפתקאות ואתגרים. בחג המולד, הוא מוזמן לשבת ליד ארתור ומלכתו גווינבר כשמלכו שואל האם יש לו הרפתקה או סיפור לספר, גוון אומר שלא וגווינבר משלימה "עדיין", רגע לפני שההרפתקה הראשונה ואולי אחרונה שלו עומדת להתחיל.

ארתור מודה לאביריו ומבקש מאחד מהם לספר לו מעשיה, אחרי מעשה כשפים שנעשה על ידי אמו של גוון במקום מרוחק יותר (לעזור לבנה להתבגר?), דוהר אל תוך אולם החגיגה של ארתור האביר הירוק. הוא דורש משחק עם אחד האבירים של ארתור- שאחד מהם יכה את צווארו עם נשק ושנה לאחר מכן הוא יחזיר את המכה. גוון ממהר להוכיח את האומץ שלו ושהוא ראוי להיות אביר ומוריד את ראשו של האביר הירוק, האביר תופס את ראשו ודוהר משם בצחוק אחרי שהוא אומר "נתראה בעוד שנה".

שנה חולפת וגוון מחליט לצאת למסע בשביל כבוד ובגרות כדי למצוא שהוא ראוי לאבירות, האם יאבד את ראשו או שהאביר הירוק יחליט לחוס עליו? זו התוצאה הסופית שמניעה את הסרט ומסקרנת אותנו עד לסופו.

לאורך המסע שלו גוון פוגש יצורים נפלאים ואנשים מוזרים, חלקם אמיתיים וחלקם אולי לא, זה תלוי בנו הצופים במה להאמין, בהתחשב שקיים האביר הירוק, אנחנו מניחים שלרוב הכל אמיתי בעולם הפנטסטי של הסרט. הבעיה של הסרט שחלק מהמפגשים בעלי משמעות ומשקל על הסיפור וההחלטה של גוון וחלק פשוט לא מובילים לכלום ויותר מרגישים כמו בזבוזי זמן, בעיקר סצנות שאינן חלק מהסיפור המקורי, כמו המפגש עם ויניפרד.

במסעו גוון גם נתקל בויניפרד הקדושה, נערה קדושה עם סיפור עתיק משלה שבסיפור המקורי מצוין רק המעיין הקסום שעל שמה. פה הדמות יותר מהווה חלק מהסיפור, מגולמת על ידי ארין קלימן ("הפלקון וחייל החורף"), מה שמהווה סוג של הקלה קומית בסיפור האפל והמותח הזה של גוון והמסע שלו ככל הנראה למותו. זה מפגש מוזר שמספק יותר שאלות מתשובות, שלצערנו הרב לא מקבלות הרבה מענה, אבל מפגש שתורם לחוויה הסוריאליסטית ודרך עבור יוצרי הסרט לקשר סיפור אחד על עריפת ראש עם סיפור נוסף על עריפת ראש.

עד החלק המשמעותי של הסרט בו גוון פוגש את האדון והאדונית כמו בספר, חולף הרבה זמן, אפילו הייתי אומר יותר מדי ששמתי לב שצופים מסוימים פיהקו. הסרט כמובן רוצה לבנות את העולם והאווירה וזו אחת מהיכולות המרשימות של יוצרי סרטים בסטודיו, ליצור אווירה, כמו ב"תורשתי" (שגם כולל עריפת ראשים) אבל אין ספק שהיו רגעים שיכלו לנוע מהר יותר או להיות מקוצצים בשביל לחסוך בזמן. אין לי בעיה עם סרטים שהם באורך שעתיים אבל כשיש סיבה להיות שעתיים ולא סתם בשביל למשוך אווירה שקיימת.

המפגש עם האדון והאדונית מהסיפור הוא מעניין עם סביבה מעוצבת בצורה מאוד מיוחדת והמשך בניית העולם של הסיפור, והוא משוחק טוב על ידי ג'ואל אדג'רטון ואליסיה ויקנדר, שמשחקת שתי דמויות בסרט שבוחנות את האבירות של גוון אבל כל כך שונות אחת מהשנייה באיפור והמראה שלא שמתי לב שמדובר באותה שחקנית.

הדמות המרכזית שהסרט משמיט מהסיפור המקורי היא מורגן לה פיי, אחותו למחיצה הרשעית של ארתור אבל אפשר לפרש במידה מסוימת שזו אמו של גוון בסיפור זה, היות והיא אחותו של ארתור. סוף הסרט הוא חלקו המעניין והמותח ביותר אבל גם השונה ביותר מהספר. ב-A24 נותנים את הפרשנות שלהם לסיפור האומץ של גוון ואחרי כל מה שהוא ראה ועשה, הסיפור נכנס בצורה טובה לצד שאר הסרטים האפלים של הסטודיו. כמו כן, יש לי הרגשה שהסרט כולל מטפורה של האדם מול הטבע, שלמרות שהאכזריות של האדם (גוון) והניסיון להרוג את הטבע, הטבע (האביר הירוק) יחזור וינקום באותה המידה, אחרי הכל זה סרט של דייוויד לאורי, האיש מאחורי "סיפור רפאים".

האפלה לא רק נעצרת בסיפור או האווירה, אלא גם בסרט עצמו, מה שהקשה חלקית לראות באופן ברור את המתרחש בסצנות מסוימות, אבל זה בעיקר כי הסרט הוקרן באולם בו הייתה תאורה חלשה קצת מהמדרגות ושלטי היציאה. אין ספק שהסרט הזה נועד לצפייה באולם חשוך לגמרי כדי ממש להנות מהויזואליות שלו וחלק מהפרשנות של הבמאי.

יחד עם האווירה האפלה ש-A24 ידועה בה, אפשר לראות את הצילום המרהיב שידוע מהסטודיו, עם צילומים מסוימים עוצרי נשימה שאפשר למסגר על הקיר, ואת פס הקול היוצא מן הכלל של הסרט שכולל מנגינות מימי הביניים עם שירה לטינית, מוזיקה מדהימה שבולעת אותנו לסיפור האפל ומצמרר של גוון והאביר הירוק, ושהופכים את הסרט ליותר חוויה מאשר סרט נרטיבי.

סיכום

למרות זמן ריצה ארוך מדי ומספר סצנות חסרות מטרה, "האביר הירוק" של A24 הוא סרט פנטזיה מאוד מעניין עם צילום מדהים, עיצוב אפל וייחודי ופס קול יפייפה שירדוף אתכם אחרי כתוביות הסיום.

לצופה הממוצע שמחפש סיפור פנטזיה בקצב מהיר ואקשן, הייתי אומר להתרחק כי זה לא סרט מסוג שכזה. מדובר בסרט חוויתי שבא לתת פרשנות והמצאתיות לסיפור המפורסם מימי הביניים בו בזמן לבלוע אותנו לתוך מסע מתיש שאולי בסופו, תרצו בעצמכם שיכרתו לכם את הראש. מומלץ רק לאבירים אמיצים שרוצים לצאת לחקור את הלא נודע והמוזר.