איך לא נפלו גיבורים – ביקורת הסרט משפחת סופר-על 2

המשפחה המופלאה של פיקסאר חוזרת לסרט The Incredibles 2, והיא מראה לנו שגם אחרי זמן רב היא עדיין בכושר. אז הגיע הזמן להוציא מהארון את חליפת העל שלכם, ולעטות את המסכה כי אנחנו יוצאים לסיבוב בעיר עם המשפחה הכי חזקה בעולם. אילו רק 4 המופלאים היו מקבלים סרט כזה.

כששמעתי בפעם הראשונה שהולכים להוציא The Incredibles 2, ליבי נדם לרגע והילדה הקטנה שבתוכי קפצה מרוב אושר. סוף סוף מישהו בדיסני פיקסאר חושב כמו שצריך. הרי ממזמן מישהו שם היה צריך לפתוח את העיניים ולגרום לזה לקרות, ולא לחכות עם זה 14 שנים ארוכות. אלו המחשבות שעברו לי בראש אחרי ששמעתי את ההכרזה. בגלל שגיבורי על היו חלק גדול מחיי גם כשהייתי קטנה, כשראיתי לראשונה את The Incredibles (אי שם בשנת 2004) החיוך שהיה מרוח לי על הפרצוף בזמן הצפייה, קשה לתאר במילים. אז תאלצו לדמיין את זה בתוספת של 14 שנה, סופר התלהבות.

אני ועוד מבוגרים רבים כמוני, חזרנו אחורה בזמן. מה שלנו נדמה כזמן רב, למשפחה הצבעונית והעליזה לא נראה שעבר זמן רב מאז הסרט הראשון. הם חזרו טובים יותר, חדים יותר, חזקים יותר ומצחיקים יותר. הדבר שהכי זכור לי מהסרט הראשון הוא ההומור בסרט, וזה מה שהפך אותו למיוחד ומהנה עבור כל המשפחה. אין לכם מה לדאוג, ההומור ב-The Incredibles 2 שב במלוא העוצמה, והרבה רגעים מהסרט מצאתי את עצמי צוחקת ומשועשעת מהבדיחות שרצו להן על המסך. מה גם שאין רגע אחד משעמם בסרט. אני מניחה שזה בגלל שלילדים אין הרבה סבלנות, וצריך לרתק אותם כל שניה למסך, אבל פה זה עבד בצורה חלקה שאתה בהחלט נהנה ממנה, וזה לא מרגיש מאולץ. בסופו של דבר בעוד הקרדיטים רצים להם על גבי המסך הגדול, מצאתי את עצמי עם חיוך גדול על השפתיים. כשכל מה שאני רוצה לעשות זה לצפות במשפחת פאר יוצאת לעוד הרפתקאה.

העלילה בסרט סובבת סביב השאלה של האם גיבורי העל צריכים להמשיך להיות מחוץ לחוק? ובכן בשביל לשנות את ההשקפה של העולם משלילית לחיובית, הלן היא זו שלוקחת את המושכות לידיים ויוצאת למשימה הקשה מכולן. להוכיח שגיבורי על אכן נחוצים וצריכים להיות על פי חוק. היא חוברת לווינסטון דבור, בעל טייקון ענק שרוצה להשיב לגיבורי העל לחוק. בעוד שהלן פועלת למען המטרה הנעלה, בוב הוא זה שנשאר בבית לטפל בילדים. הוא מגלה בדרך הקשה שזו משימה לא פשוטה, אפילו בשביל גיבור על. מה שלא מקל על בוב זו העבודה שג'ק ג'ק לאט לאט מפתח את כוחות העל שלו, הלן שנמצאת באור הזרקורים ונלחמת באיום העולה מהנבל החדש בפתח. איך המשפחה תצליח להתמודד עם כל הבעיות והאימים העומדין בפתח הדלת?

האנימציה עברה שידרוג פלאים עם השנים בהם הטכנולוגייה התקדמה, ולאנימטורים יש כלים בעלי עוצמה רבה לעבוד איתם. ולמרות השידרוג הקוסמטי, האנימציה הייחודית של הסרט נשארה כפי שהייתה, והדמויות לא איבדו מהקסם שלהן. החדות שבפרטים הקטנים היא זו שגורמת לך להיכנס עמוק לתוך הסרט ומה שאתה רואה בו. אם זה הבד המנצנץ של נערת הגומי או ההשתקפות והתנועה של המים. שלא לדבר על סצינות הקרב מלאות החיים.

הדיבוב בסרט הוא בין הטובים ביותר שיצא לי לשמוע, כיאה לדיסני ופיקסאר. המדובבים המקוריים מהסרט הראשון שבו גם הם לעשות קאמבאק (במיוחד אם אחד מהם זה סמואל אל ג'קסון), ולא יכולתי שלא לשמוח מכך. הצוות כבר מקצועי ויודע כיצד להעביר את התחושות של הדמויות שלו כראוי. מה שמביא לכך שאתה מאמין ומתחבר להרבה מאוד מהדמויות על המסך. היה רגע קט שאפילו כמעט והזלתי דמעה.

הפס קול של הסרט מכניס אותך לאווירה בכל רגע נתון. אם זו סצינת אקשן, המוזיקה זורקת אותך אל תוך המתח שבסצינה. גם ברגעים הלא רציניים של הסרט תתגלגל לה מנגינה שאתה תדע שהרגע הנתון לא מהווה איום, ואתה יכול לנוח בשקט בכיסא. כמובן שמי שמצפה למנגינה האדירה של משפחת סופר על מהסרט הראשון, ידע מתי לצפות לה במהלך הסרט השני.

העלילה בסרט לא מקורית במיוחד וזה ככל הנראה עלילה שכבר ראינו במדיות אחרות הקשורות לגיבורי על. אבל היא ללא ספק עלילה טובה שמעלה בך כמה וכמה שאלות במהלך הסרט. כפי שציינתי קודם לכן, אין רגע של נחת בסרט והעלילה תמיד רצה קדימה, אבל כמובן שלכל דבר שמהלכה יש השלכות. בסרט הזה יש יותר עלילה מבכל סרטי ארבעת המופלאים לכל הדורות, ועל כך המשפחה הראשונה של מארוול הייתה מתה לקבל סרט עם עלילה טובה שכזו.

הסיכום שלי על הסרט, בהחלט שווה צפייה. אני ככל הנראה מתכננת ללכת לראות אותו פעם נוספת. תתנו לילדים שבכם ללכת לראות אותו. אם עדיין אתם צריכים תירוץ ללכת לראות אותו, אתם יכולים לקחת איתכם את הילדים. הם בטוח יאהבו אותו ואתכם אחרי שיצפו בו. הצפייה בו כל כך מהנה, שאתה אפילו לא חייב לראות את הסרט הראשון על מנת להנות ממנו, וזה אחד הקסמים שלו. ללא ספק מישהו שם למעלה חשב שלא כל הילדים מכירים את הסרט הראשון. אז תעשו לעצמכם טובה ותלבשו את החליפה שלכם. רק תזכרו, בלי גלימות!