המלך – ביקורת סרט – הכתר האנגלי שולט

בימי הקורונה הביתיים צללתי לסרט באורך 140 דקות – "המלך". הסרט מהווה עיבוד מודרני למחזות של שייקספיר "הנרי הרביעי, חלק ראשון", "הנרי הרביעי, חלק שני" ו"הנרי החמישי" ומוצג כדרמה היסטורית תקופתית ברשת Netflix. הסרט עוסק בהאל, הנרי החמישי, שנאלץ אחרי גסיסתו של אביו, הנרי הרביעי, לעלות לשלטון ולהיות מלך אנגליה. בעוד הוא רגיל כל חייו לחיות חיים מנותקים ולהשתכר עם ידידו המבוגר ג'ון פלסטאף. להאל אין מושג מה דרוש כדי להיות מלך והוא מתמודד עם שורת אתגרים כשעליו לתקן את ה"בלגן" שאביו המשוגע הותיר. להלן טריילר הסרט:

ההיסטוריה האנגלית מרתקת ויצא לי לראות מספר סדרות מצוינות שנוגעות לכתר האנגלי כגון: "ממלכה", "מלכה לבנה" ו"נסיכה לבנה" ואין ספק שתמיד מתוארים בשלטון האנגלי קרבות מעניינים על השלטון עם הרבה תככים ומזימות. התקופה אף זהה ל"מלכה לבנה" ו"נסיכה לבנה", בה ממש מראים את המלחמות הפנימיות שבאנגליה, בין בית יורק ללנקסטר. אנגליה היא אחת האימפריות המסוכסכות ביותר ולכן מעניינת לצפייה. אציין גם שקדמו שני עיבודים למחזות של שייקספיר: "הנרי הרביעי" ב-1944 ו"הנרי החמישי" ב-1989 שזכו לביקורות חיוביות. כיצד "המלך" בתור סרט תקופתי ועיבוד חדשני לשייקספיר? המשיכו לקרוא ותגלו.

סרט ברוח התקופה

בעקבות מצבו הבריאותי הרעוע הנסיך האל אמור למלוך. למרות שבהתחלה המלך מתנגד נחרצות ורוצה שאחיו הצעיר ימלוך בשל העמדות הפוליטיות המנוגדות שלהם. לבסוף כולם מבינים שהנסיך האל הוא הפתרון ליישב את הסכסוכים באנגליה ולאחד אותה. הוא אכן נקט גישה שונה משל אביו ופתר סכסוכים קודמים: ריצ'רד השני המנוח נקבר מחדש קבורה מכובדת, אדמונד מורטימר הצעיר קיבל יחס מועדף ויורשיהם של אלה שסבלו תחת השליטים הקודמים קיבלו בהדרגה מחדש את תואריהם ואת נחלותיהם. גולת הכותרת הייתה צרפת, אותה אביו שאף לכבוש והקרב המפורסם שהתקיים הוא קרב אז'נקור בשנת 1415.

מיהו המלך?

הליהוק של טימות'י שאלאמה בתור מלך מוצלח מאוד והסרט גדוש בשחקנים מעולים, בהם בן מנדלסון, רוברט פטינסון, דין צ'ארלס צ'פמן וג'ואל אדג'רטון שהשתתף גם בכתיבת התסריט. כל השחקנים בעיניי היו מעולים מלבד לדמותו ההזויה של רוברט פטינסון שדיבר במבטא צרפתי מגוחך ונראה כאילו דמותו עושה צחוק מהסרט. נראה כי מערכות היחסים בין הדמויות לא היו מפותחות מספיק אבל בעיניי הסרט נתן לכל דמות את המקום המגיע לה להתבטא ורצה להתמקד במלך ובמהות שלו.

הסרט שאל שאלות מוסריות הנוגעות לתפקיד של המלך, הבחירה שנתונה בידו והאחריות שכרוכה בתפקיד הנעלה. הוא מציג בצורה אלגנטית את ההסתגלות הלא מושלמת לתפקיד, את אובדן התמימות ומציג את המשברים הפוליטיים והמלחמתיים שנלווים בכך. יש הרבה משפטים חכמים וכאלה שסתם יפים וחרוטים לי מהסרט כמו "למלך אין חברים. רק חסדים ואויבים".

עיבוד לשייקספיר

חשוב להדגיש שלא ראיתי את המחזות המקוריים של שייקספיר אבל לאור השנה נראה שהסרט לא נצמד באופן הדוק למחזות הישנים וככל הנראה נראה שנערכו בו מספר שינויים. אומנם בדומה לעיבוד החדש להמלט ששוחרר השנה "אופליה", נראה שגם "המלך" שם לו למטרה להיות סרט פשוט כיפי לצפייה. בניגוד ל"אופליה" שנמרח מדי "המלך" ניגש ישר ולעניין. למרות אורכו הלא קצר הוא ממחיש בצורה אלגנטית מאוד את עלייתו לשלטון של המלך הנרי החמישי, בלי דיאלוגים מיותרים, קצת פילוסופיה ובחירה בתקופות הנכונות. אין ספק שהתרחשו אירועים רבים בחיים המסעירים של אותה תקופה שלא נכללו בסרט אבל אין עם כך בעיה.

סיכום

לסיום, זהו סרט שעשוי בצורה יפהפייה בעיניי. קשה לייצר סרטים ארוכים מבלי שנאבד עניין ברגעים מסוימים ו"המלך" כן מצליח לשאוב בסיפורו ולעניין. הוא מרשים מאוד ויזואלית וניתן לראות בו השקעה רבה בצילום, בבימוי ובתלבושות. הופתעתי שרוברט פטינסון, אחד השחקנים המוערכים והאהובים, הצליח לקלקל במקצת את הסרט ולמזלנו הוא לא דיבר כל כך הרבה בסרט. "המלך" הוא סרט היסטורי שמצליח לגרום לנו להתעמק בתככים הרבים של תקופה זו ומוכיח שמבחינת תוכן היסטורי, המאה ה-15 היא אחת התקופות המעניינות ביותר לצפייה.