"חיים אחרים", הסרט האמריקאי החדש, מתמקד בזאק (זאק גוטסאגן),צעיר שלוקה בתסמונת דאון. יום אחד הוא בורח מבית האבות בו התגורר בשל אילוצים בירוקרטיים ונתקל בטיילר, דייג עבריין, שמתלווה אליו אל עבר הגשמת חלומו הגדול-בית הספר להיאבקות בפלורידה. סרט זה הוא סרט הביכורים של טיילר נילסון ומייקל שוורץ וזכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל SXSW. קראו את הביקורת המלאה שכתבתי על מנת להתרשם מהסרט. להלן טריילר הסרט:
תקווה או אכזבה?
אתחיל משם הסרט-"חיים אחרים". שם קיטשי וסטנדרטי מאוד לסרט-השם מביע תקווה לחיים שונים מהחיים המיועדים לזאק, שכן החיים שלו כרוכים בלא מעט קשיים. זהו המסר המרכזי של הסרט על אף שמדובר בצעיר הסובל מתסמונת דאון שהוזנח על ידי משפחתו והמערכת.
הסרט שייך לסוג הדרמה ועל סמך הטריילר והתקציר הוא אמור לגרום לנו להיכנס לנעליים של צעיר הלוקה מתסמונת דאון ולהאמין שיש חיים אחרים-טובים יותר עבורו. כמו כן, הוא אמור לפנות אל הרגש שלנו וללמד אותנו כמה שיעורים חשובים לחיים. הסרט עמד במשימה שלו בצורה חלקית והמסר העיקרי שהוא דרך שונה ותקווה לעתיד טוב יותר הועבר גם הוא בצורה חלקית ואסביר מדוע.
זאק גוטסאגן שמגלם את זאק-כוכב הסרט ,לוקה בתסמונת דאון בחיים האמיתיים ועל כן המשחק אותנטי וללא פילטרים. אליו מתלווה טיילר (שיה לה באף),דמות מחוספסת ומשונה שהדעה שלי כלפיה מעורבת. מצד אחד היא עם אופי מעניין ועוברת תהליך של שינוי בסרט, מצד שני הקשר שלה עם זאק לא מתרומם למימדים להם ציפיתי. הם חוברים אחד לשני בלית ברירה ומתקרבים אבל לא ניכר שהקשר ביניהם עמוק מספיק. המשחק של שיה לה באף בסך הכל יפה ומגוון ויש לציין אותו לטובה למרות שדמותו לא מפותחת מספיק.
היחסים ביניהם נותרים פרווה ולא ממריאים לקשר מיוחד במינו של דמויות ראשיות שעוברות מסע. מסע היא מילה גרנדיוזית מדי ויש להשתמש בה בקפידה. במקרה הזה השימוש במילה "מסע" לא הולם את הסרט, שכן ראינו ניצנים ראשוניים של קשר שלא מומש במלואו.
חותם הסרט
הדיאלוגים עם יתר הדמויות, ביניהם עם קארל הזקן קיטשיים וסתמיים בעיניי וכוללים משפטים קלישאתיים כמו "חברים הם המשפחה שבוחרים לעצמם". בעיניי צריך להימנע ממשפטים שכאלה אלא אם המשחק ממש משכנע. אם לא זכורים לי משפטים משמעותיים וייחודים כנראה שלא נאמרו כאלה בסרט וזה בהחלט גורע מהסרט.
בנוסף, נדרש מסרט להותיר חותם כלשהו על מנת להבדיל אותו מסרטי דרמה רבים שנוגעים ללב או לפחות מיועדים להיות ואני לא זיהיתי משהו יוצא דופן בסרט הזה. המשחק יפה אבל הדמויות לא בלתי נשכחות והתהליך שהן עוברות לא מתקרב להגדרה של המילה הגדולה מסע.
דקוטה ג'ונסון מגלמת את דמותה של אלינור, הבחורה היפה והקשה להשגה אבל היא לא מעניינת מספיק והדמות שלה רדודה ולא ממש מקדמת את העלילה. היחס שלה כלפי זאק אפילו מעצבן ואינטרסנטי. גם סיפור האהבה שלה עם טיילר לא מרגש או רומנטי. בעיניי זה נובע משום שלדמות של אלינור אין רקע או סיפור חיים מעניין כמו לטיילר ובנוסף הסרט לא מצדיק את ההתאהבות שלהם.
כמו בהרבה סרטים גם ב"חיים אחרים", אחד הצדדים קשה להשגה והשני בסוף נכנע לחיזורים שלו ונמאס לראות את זה על המסך. בנוסף, בעיניי הכימיה שלהם לא הייתה מספיק טובה ופשוט לא האמנתי שהם זוג. לא בחיזורים העדינים ולא היו ביניהם קווי דמיון מחברים. בכלל, זאק, אלינור וטיילר לא הרגישו לי קרובים אחד לשני גם בסוף הסרט, כאילו מדובר עדיין בזרים גמורים על אף שהם עברו תהליך שביגר אותם ולימד אותם דברים חדשים.
סיכום
ב"חיים אחרים" גלום פונטציאל שכן הוא מדבר על נושא בעייתי וכאוב שצריך לפתוח אותו אבל הפונטציאל לא מומש. אין תפניות מעניינות בעלילה, הדמויות לא מפותחות מספיק והתסריט גם הוא לוקה בחסר. נהינתי לראות אותו בשל חוש ההומור והחינניות שלו ושל הדמות הראשית. הסרט קולח, קצבי ומרשים ויזואלית אך יחד עם זאת המוח יוצא ריק מסרט שכזה. סרט שאמור להחדיר תקווה או להעביר מסר נוקב לא מצליח לגעת בלב ולחדור לנשמה. נראה שטיפחתי מהסרט ציפיות גבוהות מדי, אבל אם לא נצמדים מדי לסטנדרטים ולרף ציפיות הסרט לא רע ולמרות המגרעות שלו הוא כיפי לצפייה.
חיים אחרים
ציון סופי - 7
7
נחמד
סרט בעל פונטציאל לא ממומש אך יחד עם זאת קליל ומרענן.