זרמים אלימים – סיקור המשחק Torment: Tides of Numenera

בצמד העשורים האחרונים, עולם המשחקים והגיימינג בכללי השתנה מהקצה אל הקצה. היום, כמעט כל המשחקים מסתמכים על גרפיקה, עלילה ומשחקיות טובה. כולנו מסתמכים על גרפיקה מפציצה שלא משאירה מקום לדמיון ומקבלים את הטקסטים (הקצרים) של המשחקים בצורה של דיבוב, כלומר אין צורך לקרוא אותם אפילו. המשחק Torment: Tides of Numenera בא להחזיר את השחקנים שלו לעידן שבו משחקי התפקידים היו מבוססים על קריאה ודמיון המשחקים.

המשחק, כפי שכבר ציינתי, מחזיר אותנו לימים שבהם הייתה נדרשת לא מעט קריאה במשחקים, ויכול להיות שיוצרי המשחק העצימו את המצב הזה בהרבה ב-Torment: Tides of Numenera מכיוון שהוא מורכב ומלא בתוכן בהרבה משאר המשחקים של שנות ה-90 לדוגמה, שבהם משחקים כאלה היו פופולריים.

קצת היסטוריה
Torment הוא היורש הלא כל כך ישיר של Planescape: Torment משנת 1999. Planescape לה היה להיט בכלל, אבל כמו הרבה משחקים, עם השנים הוא צבר תאוצה ואהדה בתור משחק קאלט בעיניי רבים.
Torment הושק בחודש שעבר לאחר שחברת inXile (שגם פיתחה אותו) הצליחה לגייס את התקציב שאליו שאפה עבור המשחק במימון ההמונים בין המצליחים בהיסטוריה. המשחק גייס את התקציב שלו תוך 6 שעות ושבר את השיא בזמנו.

בזמנו, Planescape: Torment היה שונה ומיוחד משאר משחקי התפקידים מכיוון שלא התמקד במערכת הקרבות שלו, אלא התמקד בהחלטות במשחק ובשיחות עם הדמויות שבו. אכן, גם Torment החדש מתרכז בקבלת החלטות, יצירת קשר עם הדמויות ובסיפור.

אז בנוגע לעלילה…
המשחק מתרחש בכדור הארץ מיליארד שנה בעתיד. רוב האנשים לא יזהו שמדובר בכלל בכדור הארץ כאשר ישחקו במשחק אבל אם נהיה ריאלים, כדור הארץ לא ייראה אותו הדבר עוד מיליארד שנה (אם בכלל ייראה).
במציאות של המשחק, קיימות מכונות וטכנולוגיות מזמנים קודמים שנחשבות יקרות ערך מאוד שנקראות, איך לא, Numenera.
אנו משחקים במשחק את The Last Castoff, דמות שהיא האחרונה אליה נכנסת התודעה של דמות עתיקה מאוד שחיה בזכות היכולת לעבור מגוף לגוף כל פרק זמן מסויים. כל גוףף שהדמות הזו עוזבת נהפכת להיות Cast Off, אדם בעל תודעה משלו שלא זוכר מה עשה בתור דמות עתיקה שנחשבת לאל בעיניי המון בעולם המשחק.
חיי הנצח של ה"אל" הזה ומעשיו, מושכים אחריו ישות מסתורית שנקראת The Sorrow. הישות הזו רק רוצה להרוג את ה"אל" ואת כל מי שה"אל" רק היה בתוך גופו ובתור The Last Castoff, אנו צריכים להתחמק ממנה ולהבין מה קורה פה…

קצת קריאה לא הרגה אף אחד… או שכן?
כמות הטקסט שאמורים לקרוא במשחק הזה היא פשוט ענקית. אם אתם אנשים ששונאים לקרוא ולא מוכנים אפילו לנסות משחק כזה (מכיוון ששום טקסט לא מוקרא בקול במשחק) – תברחו!
כל פעולה הכי קטנה במשחק מובילה למאות מילים והיו מצבים שבהם מצאתי את עצמי יושב וקורא במשך חצי שעה, בוחר תשובה וקורא עוד חצי שעה.
מי שאוהב לקרוא ספרים בכל זמן נתון יאהב ממש את העניין הזה אבל גם אז, מדובר בתהליך הסתגלות רציני מכיוון שכולנו רגילים לשמוע דמויות מדברות במשחקים שאנו משחקים בהם.

מי שיצליח להתגבר על הקטע של הקריאה (לקח לי בערך 5 שעות שבהן שיחקתי בכוח) יגלה עולם משחק מטורף ומשתנה שבאמת לא דומה לשום דבר אחר. המשחק כולל ערים משתנות, כפרים מוכי מחלות/נטושים, משימות מקוריות שאין יור במשחקים מודרניים והמון החלטות נורא קשות שתמיד ישפיעו על המשחק הגדול.
הדמויות שאיתן עוברים את המסע במשחק יכולות לריב עם The Last Castoff בגלל החלטה שהשחקן ביצע ואפילו לעזוב את המשחק לגמרי (קורה די מהר בתחילת המשחק).

רגע, אז יש קרבות בכלל?
כמו ב-Planescape: Torment, גם ב-Torment: Tides of Numenera ניתן לעבור את רוב המשחק ללא קרב אחד אפילו, אם מנסים לפתור וויכוחים בדרכי נועם. מדי פעם לא תהיה ברירה אלא להיכנס לקרב.
בניגוד לקודמו מ-99', מערכת הקרבות במשחק הזה היא מערכת קרבות בתורות שבהחלט מזכירה משחקי לחימה בתורות ו-RTS. המערכת עצמה די פשוטה אבל לאט לא מצאתי את עצמי הולך לאיבוד בין כל שיטות הלחימה והקסמים השונים שכולם הושפעו מהבחירות בתחילת המשחק.

שורה תחתונה
Torment: Tides of Numenera הוא משחק ממש לא פשוט שדורש סבלנות בלתי פוסקת והשקעה. אלו מכם שיצליחו לעמוד במבחן הסבלנות וההשקעה הזה, יקבלו עלילה מקורית וסוחפת שגורמת לחשוב המון ומשחק שמעצב את עצמו לפי ההחלטות של כל שחקן ושחקן בעולם.
קצת חבל שכדי להנות מהמשחק צריך לקרוא כמות טקסט של כל סדרת ספרי הארי פוטר, אבל לאחר מספר שעות מתרגלים ומבינים כמה שהמשחק יכול לעניין.
במשפט אחד? לא לכולם, אבל מי שעומד בפני המכשולים, מקבל גמול מדהים של עלילה מקורית וסוחפת.