הממלכה המאוחדת – סיקור המשחק Total War: Three Kingdoms

אחת מסדרות המשחקים האחרונות שנשארו בלעדיות למחשב האישי חוזרת במלוא המרץ לקדמת הבמה

חברת Creative Assembly היא כנראה אחת ממפתחות משחקי האסטרטגיה הבולטת ביותר בשנים האחרונות, במיוחד כשזה נוגע למחשב האישי, רבים אפילו יטענו שהיא מאפילה על חברת Firaxis, שפיתחה סדרות מצוינות כמו XCOM ו-Civilization, אך התחילה להביא את משחקיה גם לקונסולות. יתרה מזאת בכל פעם שאתר זה או אחר נדרש להרכיב רשימה של משחקי המחשב הטובים ביותר, חלק ממשחקי Total War, סדרת הדגל של Creative Assembly, הם מהמועמדים הטבעיים ביותר. המשחקיות הייחודית של משחקי הסדרה, קרבות ענק בזמן אמת עם כמויות אדירות של יחידות מסוגים שונים בשילוב עם ניהול משאבים אסטרטגי בתורות, הפכה כבר מזמן לסימן ההיכר שלה. הסדרה הפורייה (13 משחקים ב-19 שנים) כיסתה כמות מאוד גדולה של תקופות היסטוריות ואפילו גלשה גם לז'אנר הפנטזיה, כך שכל שחקן יכול למצוא משהו שמתאים לו. כל אחד מהמשחקים בסדרה התבסס על אותה משחקיות, אך הוא הוסיף מספיק דברים חדשים כדי להצדיק את קיומו. מהבחינה הזאת Total War: Three Kingdoms לא שונה מקודמיו והוא בדיוק ההמשך הראוי לו שחקנים רבים ציפו.

כפי ששמו מרמז, המשחק מתרחש במהלך עידן שלוש הממלכות של סין, החל משנת 193 לפנה"ס. בתקופה הזאת הארץ נמצאת בתוהו ובוהו מוחלט, הקיסר חלש ונשלט על ידי המצביא המטורף דונג ג'ואו, מרידות פורצות בין מצביאים, המתחרים על משאבים ושטחים, שממשיכות גם לאחר ההתנקשות בדונג ג'ואו על ידי יד ימינו לי בו, עד שהמדינה מגיעה למצב של מלחמת אזרחים. התקופה, שהפכה למפורסמת בגלל הרומנסה של שלוש הממלכות, אחת הדוגמאות המוקדמות ביותר של סיפורת היסטורית, מספקת לשחקן קרקע פורייה שתאפשר לו לאחד את כל סין תחת שלטונו תוך שימוש באחד מ-12 מצביאים מהתקופה. כל אחד מהמנהיגים האלה מגיע עם יכולות מיוחדות משלו שמחזקות אסטרטגיות ספציפיות, מה שגורם לכל אחד מהפלגים השונים להרגיש ייחודיים במשך מאות שעות של משחק מרתק.

ניתן לשחק במשחק בשני מצבים – "רומנסה" או "רשומות". בעוד שהסיפור קרוב יותר לזה של הרומנסה בשני המצבים, מצב ה-"רומנסה" הופך את כל דמויות המצביאים והמנהיגים למעין גיבורי-על שיכולים לבצע את מעשי הגבורה ההזויים שמתוארים ברומן. זה לא נדיר לראות אותם מחסלים יחידת פרשים אחת לבד או לוקחים חלק בדו-קרב כדי לסיים את הקרב לפני ששאר החיילים התחילו להילחם. לפרקים מצב משחק זה אפילו מזכיר את הקרבות המגוחכים של Dynasty Warriors, משחק אחר שמבוסס על הרומנסה של שלוש הממלכות. אם אתם מאלה שמעוניינים בחוויה שקרובה יותר למשחקים הקודמים בסדרה אני ממליץ לכם לשחק במצב ה-"רשומות". במצב זה המצביאים פגיעים כאחד האדם, למרות כישורי המנהיגות שלהם. כתוצאה מכך תהיו גם חייבים לשחק בצורה חכמה יותר.

אחד הדברים שמנעו לפעמים ממשחקי Total War להגיע לקהלים חדשים היא העובדה שהם לא הכי ידידותיים למשתמש. למרבה השמחה, Creative Assembly מודעת לכך וממשיכה לשפר את הנגישות של המשחקים שלה מבלי להקריב את החלקים הטובים ביותר שלהם. הפעם היא הוסיפה מערכת הסברים חדשה, המופעלת על ידי מקש "F1", ומספקת לכם באמצעות מעבר עם העכבר מעל דברים שונים על גבי המסך הסברים בנוגע לשימוש שלהם. המשחק מכיל גם מערכת משימות חדשה וחכמה שמסייעת לשחקן להימנע מטעויות בשלבי המשחקים המוקדמים. אני מודה כי גם לאחר שביליתי לא מעט זמן עם הסדרה, מבנה המשימות החדש שנמצא כאן לימד אותי שביצעתי כמה וכמה שגיאות במשחקים קודמים. משמעות הדבר ש-Total War: Three Kingdoms הוא כנראה נקודת הכניסה הטובה ביותר לסדרת Total War עבור שחקנים חדשים.

זה כמובן לא אומר שהמשחק מזניח את המעריצים הוותיקים של הסדרה, גם הם יגלו פה דברים חדשים. מרגלים יכולים להישלח לממלכות האויב, שם הם יצטרכו לרכוש את אמונו של השליט ואף יוכלו לגרום למלחמות אזרחים. מערכת הדיפלומטיה שופרה פלאים כך שמעמדו של מצביא משפיע ישירות על כוח המיקוח שלו, מה שהוביל במקרה שלי לכמה בחירות קשות במיוחד. למשל מצביא מסוים יכול להחזיק בשליטה צבאית מוחלטת, אבל הוא יכול לסבול קשות אם יריבו יזכה באהדת ההמון. האופן שבו הדינמיקה הזאת נכנסת למשחק יוצרת כמה וכמה מצבים מעניינים וסבוכים מהם השחקן יכול לצאת כשידו על העליונה גם כשאין פתרון ברור בטווח המיידי.

אחת הבעיות הבולטות ב-Total War: Three Kingdoms היא מערכת הקרב. כשהסדרה החלה את דרכה אי שם בשנת 2000 הקרבות העצומים היו נקודת משיכה מרכזית בעבור חלק ניכר מקהל השחקנים. אכן, כמות היחידות בהן השחקן יכול לשלוט בלחיצת מקש היא עצומה ומאפשרת לו לקחת חלק בקרבות אגדיים. יחד עם זאת הקרבות האלה מתחילים לאבד מהזוהר שלהם. במהלך הזמן שלי עם Total War: Three Kingdoms מצאתי את עצמי פשוט מבצע שוב ושוב את אותם תמרונים תוך תחושת שעמום וחוסר עניין. אולי זה קשור לעובדה שנהניתי יותר מהאסטרטגיה בתורות במשחק הזה או שאני צריך להעלות את רמת הקושי, אבל מערכת הקרב בזמן אמת צריכה לעבור מהפך אמיתי במשחק הבא אם היא רוצה להישאר רלוונטית. אפילו מערכת הדו-קרב החדשה, שבה אחד המצביאים יכול לקרוא תיגר על יריבו, אינה מצילה את המצב.

למרבה המזל, החלק של ניהול הממלכה שלכם באסטרטגיה בתורות בהחלט מפצה על כך. מערכת המרגלים מהנה במיוחד ומערכת הדיפלומטיה הופכת את המשחק למותח יותר, אבל גם הן לא מצליחות להשתוות להנאה העצומה שהפקתי מבנייה והקמת ממלכה תוך שיפור מתמיד שלה. בקיצור, הלוואי ש-Firaxis יפתחו משחק בסדרת Civilization שיתמקד אך ורק בתקופת שלוש הממלכות.

בשורה התחתונה יש במשחק מספיק תוכן כדי להשאיר גם שחקנים שחוקים כמוני בתוך הסדרה, גם אם זה אומר שאני צריך להשאיר חלק מהניצחונות המכריעים לבינה המלאכותית של המשחק כדי שאוכל להמשיך ולהפוך את העולם למקום טוב יותר (ואת האימפריה שלי לגדולה יותר).