גלקסיית המחשבים חדשות וביקורות משחקים, קולנוע, חומרה וטכנולוגיה
כש-(Creative Assembly (CA הכריזו לפני כמה שנים על פרוייקט Warhammer השאפתני שלנו העולם התחלק לשלושה חלקים. החלק הראשון היה המעריצים הנלהבים, אלו שצרחו משמחה והתרגשו עד שליבם הקטן והחמוד פקע מרוב אושר. החלק השני היה של אותם ספקנים שלא באמת חשבו שהחבר'ה של CA יכולים להרים מיזם בסדר גודל כזה. החלק השלישי בכלל לא יודע שמדובר בטרילוגיית משחקים שאמורה להתחבר בסופו של דבר למגה-משחק אחד ענקי (אבל עכשיו הם כן יודעים). ובכן, החלק השני של הסדרה כאן, והוא בהחלט נוטה להסכים עם החבורה הראשונה. Total War: Warhammer II הוא בדיוק מה שקיווינו שיהיה.
הסבר זריז למי שלא מכיר את סדרת האסטרטגיה הוותיקה. סדרת Total War מתמקדת במשחקיות בשני רבדים – רובד אסטרטגי בו אנחנו בונים אימפריה, שולטים במחוזות ומנהלים יחסים דיפלומטיים עם שליטים יריבים, ורובד טקטי בו אנחנו שולחים מאות או אלפי חיילים לקרב ולמוות מדמם כדי להראות לשליטים היריבים הנ"ל שלא כדאי להם להתקמצן עלינו בפעם הבאה שאנחנו באים עם הצעה לפשרה. בגדול, תחשבו על שילוב של משחקי Civilization עם Starcraft, רק בסדר גודל הרבה הרבה יותר גדול. בדרך כלל המשחקים מתמקדים בתקופה מסויימת בהיסטוריה כמו רומא העתיקה, יפן הפאודלית או מלחמות נפוליאון, אבל במקרה שלנו מדובר במשהו נפלא יותר – העולם האולטרה-אלים של משחק השולחן Warhammer. כי אם יש משהו יותר מגניב מחבורה של לוחמים עם חרבות שמסתערים על טירה זה חבורה של לוחמים אורקים מסתערים על טירת ערפדים.
התוכנית הסופית של CA היא להשלים שלושה משחקים בסדרה ולחבר אותם יחד למפה ענקית שתהפוך לחווית ה-Warhammer האולטימטיבית. לפני כשנה וחצי יצא החלק של הראשון בסדרה, והוכיח שהקונספט הבסיסי, של לקחת את Warhammer מהשולחן אל המחשב יכול לעבוד, ועושה את זה נהדר. Total War: Warhammer II עמד בפני המשימה הלא פשוטה של לקחת את הנוסחה הזאת כמה צעדים קדימה ולהראות שיש סיבה להרחיב, להוסיף ולשרג את חווית המשחק המקורית שהייתה די מוצלחת בפני עצמה. אז CA הפשילו שרוולים, ויצאו לדרך.
אולי הדבר הכי טוב שאפשר להגיד על Total War: Warhammer II הוא שמדובר בברור בחלק שני מתוך סדרה, ולא בתור כותר חדש למהדרין. אפשר לראות בברור איך הוא מסתמך על קודמו, לוקח ממנו את הדברים שעבדו ובונה על גבם משהו טוב יותר. הוא משתמש בהרבה דברים שהיו במשחק הראשון, כמו צבאות שהתווספו בחבילות ההרחבה, והופך אותם לחלק מהעולם שלו. המפה החדשה למדה מהישנה, והיא עכשיו מגוונת, מסובכת, יפה ומעניינת יותר מאי פעם. אבל אולי השידרוג הגדול ביותר הוא לארבעת הצבאות בהם ניתן לשחק.
אם ב-Warhammer הראשון היינו יכולים לשחק בבני האדם, האורקים, הגמדים והערפדים, Total War: Warhammer II מביא לנו ארבעה צדדים חדשים ומעניינים יותר, שכולם נראים ונשלטים באופן שונה לחלוטין. האלפים הנעלים (High Elves) הם בעלי היחידות החזקות ביותר במשחק, ומסתמכים על כישורי דיפלומטיה נעלים וצבאות קטנים ואיכותיים במיוחד. אנשי הלטאה (Lizardmen) מתבססים על שליטה רוחבית בשטחים כדי לחזק את היכולת הכלכלית שלהם. האלפים האפלים (Dark Elves) עובדים על כלכלה מונעת עבדים, מה שדוחף אותם להילחם כדי לתפוס עוד חפים מפשע לצרכיהם המרושעים. וכמובן, הצבא שאין לנקוב בשמו – הסקאבן (Skaven) – אנשי העכברוש, שידרשו מהשחקן לשכוח חצי ממה שהוא מכיר על משחקי Total War כדי להבין איך לשלוט בהם. הכל יחד מתחבר לחבילה ענקית שאיכשהו נשארת מאוזנת, למרות ההבדלים הבולטים בין הפלגים היריבים.
מערכת הדיפלומטיה של המשחק גם עברה שידרוג לא קטן, והיא מציגה עוד אפשרויות, עוד עומק ובאופן כללי מתקדמת ביחס למשחקים קודמים. אי אפשר להגיד שזאת מערכת המו"מ הטובה ביותר שראינו עד היום במשחקים מהז'אנר, אבל CA בהחלט משקיעים הרבה כדי לשפר את הנקודה הזאת, שבאופן יחסי לא עד כדי כך חזקה אצלם. מצד שני, בהתחשב בכך שמדובר במשחק Warhammer המתבסס על עולם שבו דיפלומטיה היא מילה גסה, אפשר בהחלט לסלוח אם האספקט הזה לא לגמרי מלוטש.
מה שכן עבר שיפור דרמטי הוא שלב סיום הקמפיין. בהרבה משחקים בסדר גודל כזה השחקן מגיע בשלב מסויים למצב שבו הוא עוצמתי מדי, ומה שנשאר לו הוא עבודה טכנית בלבד של מחיקת יריבים חלשים. הדבר נכון במיוחד כשמדובר בשחקנים כמוני, שאוהבים להתבצר, לקחת את הזמן ולצבור משאבים עד שיש להם צבא ענקי ובלתי מנוצח שדורס את המפה בלי למצמץ. Total War: Warhammer II מודע לבעיה הזאת (ולשחקנים נודניקים כמוני) ולכן בנה את הקמפיין שלו סביב ה-Vortex, סערה קסומה הממוקמת בערך במרכז המפה. לכל אחד מהצבאות ישנו אינטרס לשלוט בה, ובסופו של דבר הכרעה בקמפיין מושגת על ידי ביצוע מספר טקסים המקנים שליטה עליה. זה מאפשר גם לצבא עם פחות עוצמה לנצח, ומכריח את השחקן לפעול לא תמיד בתזמון המושלם מבחינתו, ומה שמפר לא פעם את הסטטוס קוו של הקמפיין.
כמובן שכל החבילה הענקית הזאת באה במעטפת מאוד מרשימה. Total War: Warhammer II לא מציג קפיצה משמעותית במיוחד מבחינת היכולת הטכנית שלו, וכנראה שלא יהיה קשה למצוא בשוק משחקים שנראים יותר טוב ממנו מבחינה גראפית. מצד שני, אין היום שום כותר שיכול להתחרות איתו ברמת האפיות. מדובר במשחק שמתבסס על קרבות ענק של אלפי חיילים המסתערים אחד לעבר השני בצעקות ומעלים ענני אבק. המחזה של פרשים שמבצעים היתקלות בחיילים רגליים נראה נפלא בכל פעם מחדש, וכשמוסיפים על הכל את יחידות העילית המטורפות כמו ה-Doomwheel של הסקאבן או הדינוזאורים הענקיים של אנשי הלטאה זה בהחלט מראה מרטיט שעושה טוב בלב.
כל מה שאמרתי עד עכשיו יכול להשמע קצת מאיים, ובצדק. סדרת Total War ידועה בכך שהיא לא תמיד נגישה לשחקנים חדשים. אפילו Total War: Warhammer הראשון, שנחשב למשחק התחלה טוב למי שעוד לא מכיר את הסדרה, לא היה הכי קל לבליעה. אבל במסגרת הלימוד והתיקון טעויות של CA, אני שמח לבשר לכם שהמשחק מציע מערכת גלגלי עזר נהדרת לשחקנים חדשים, שלא פוגמת בחוויה הראשונית של הוותיקים. יש הסבר כמעט על כל מערכת במשחק שעוזרת להבין איך כל הבלאגן הזה מתחבר יחד. מצד שני, אפשר לוותר עליה לחלוטין, ולצלול ישירות למים העמוקים כך שמי שכבר מכיר ויודע לאן הוא נכנס לא חייב לבזבז על זה זמן.
למרות כל הדברים היפים שסיפרתי לכם עד עכשיו, אי אפשר להתעלם מהעובדה ש-CA לא מסוגלים להוציא משחק נטול באגים. כנראה שהדבר נובע מכך שמדובר בכותרים מורכבים בעלי כל כך הרבה חלקים נעים שבלתי אפשרי לבדוק כל אפשרות מראש, ולכן מדי פעם מציצה לה איזו תקלה מעצבנת. מצד שני, בגלל שהמשחק הוא משחק המשך שבנוי באופן ברור על בסיס איתן, Total War: Warhammer II מרגיש הרבה יותר מלוטש מקודמיו בסדרה ורץ חלק באופן מעורר אופטימיות. אולי הפעם לא מצטרך עשרה מודים מהמעריצים כדי שנוכל לשחק כמו בני אדם.
בסופו של יום Total War: Warhammer II הוא לא משחק מושלם. יש לו כמה בעיות, חלקן יפתרו וחלקן מובנות בו. השאלה היא כמה משקל אתם כשחקנים נותנים להן. אם יצא לכם לשחק בכותר כלשהו מסדרת Total War ונהניתם ממנו, אין לכם בכלל מה לחשוב. המשחק החדש של CA הוא בדיוק בשבילכם. אם עוד לא יצא לכם לפגוש את הסדרה, Total War: Warhammer II הוא מקום נהדר להתחיל. ואם אתם מאלה שהמשחקים הללו קצת כבדים בשבילם תזכרו – כשהאורקים, בני האדם, האלפים והסקאבן מסתערים אחד על השני עם מכונות מלחמה עצומות הכל נעלם. נשאר רק שדה המלחמה, החיילים ותאוות הקרב. מי צריך יותר מזה?
