Trials of the Blood Dragon – סיקור המשחק

סדרת משחקי Trials נחשבת לסדרת משחקים מאוד פופולארית, שמוכרת בקרב רוב הגיימרים, שסביר להניח שהם יענו לכם בחיוב כאשר תשאלו אותם אם הם מכירים את המשחק.

אך לפני שנתחיל את הסיקור והדעה האישית שלי על המשחק, הקדמה קצרה על הסדרה לא תזיק. משחק Trials התחילו בתור משחקי Java ו-Flash, בהם יכלתם לשחק באופן חינמי ברשת, כאשר המשחק השני יצא למערכת ההפעלה Windows, ואליו הצטרפה גרסת HD של המשחק הראשון ששימשה כמשחק מחודש עבור ה-Xbox 360, ומאוחר יותר גם למערכת ההפעלה Windows ול-Xbox One. באותו הזמן הסדרה כבר תפסה תאוצה רבה, כאשר המשחק Trials Evolution יצא בלעדית עבור הפלטפורמות של Microsoft, והמשחק הרשמי האחרון בסדרה, Trials Fusion, יצא גם עבור הפלטפורמות של Microsoft, וגם עבור קונסולת ה-PlayStation 4.,

מעבר למשחקים הרשמיים, יצאו גם הרחבות למשחק הראשון המבוססות על Java ומשחק Flash, יחד עם משחקי ספין-אוף שיצאו לפלטפורמות שונות, כמו המחשב האישי, ה-Xbox One, ה-PS4, ואפילו לסמארטפונים המריצים את מערכות ההפעלה Android ו-iOS.

וואו, הילדים של רקס האגדי?!?! – סיפור המשחק

Trials of the Blood Dragon הוא למעשה ספין אוף של הסדרה, כאשר הוא מחבר את סדרת המשחקים המפורסמת יחד עם הרחבת ה-Blood Dragon של המשחק Far Cry 3. המשחק מגולל את סיפורם של שני הילדים של רקס קולט האגדי, שהיה הדמות הראשית בהרחבת ה-Blood Dragon, ועל שני ילדיו לצאת למשימה במלחמת וייטנאם השלישית, כדי להציל את העולם, החופש, ואת ארצות הברית.

הסיפור עצמו הוא סיפור די נחמד, יש לו כמה סצינות חמודות בטירוף, הוא מוסיף עוד מימד נחמד למשחקי Trials שהם בדרך כלל בין המקומות האחרונים בהם תמצאו סיפור (בערך כמו משחקים מסדרת DOOM). הוא מצחיק והוא מרתק אתכם למסך, אך יש לו גם חסרון די גדול שהוא הדמויות. ממה שאני ראיתי RedLynx בקושי טרחו להוסיף עומק לדמויות, וזה גרם למצב שבו הדמויות מהסיפור הנהדר הזה הן די חלולת, וזה דבר שמוריד ממני את ההתעניינות בסיפור, אבל בתכלס הוא לא רע בכלל יחסית לסיפור במשחקים מהסדרה הזו.

מזכיר לי משהו…. – הצלילים של המשחק

צלילי המשחק הם צלילים שנשמעים די טוב לאוזן: המשחק הקולי נחמד ביותר, והמוזיקה של המשחק נשמעת די טוב, במיוחד עקב העובדה שהיא מחממת את הלב עם סגנון רטרו משובח, ולמרות שמשום מה היא לא הצליחה לרתק אתי ולהכניס אותי לאווירה של המשחק במלואה, היא בסך הכל מוזיקת רקע די בסדר.

הגרפיקה של המשחק

הגרפיקה של המשחק היא גרפיקה חמודה למדי: היא אסטתית, נקייה, ולמרות שאני ראיתי שהיא קצת פחות טובה מהגרפיקה ב-Fusions, היא לא רעה בכלל, ומשמשת כגרפיקה אופיינית במשחק, למרות שזה היה די נחמד אם RedLynx הייתה משקיעה קצת יותר בגרפיקה טובה יותר.

מה זה?! – המשחקיות

עכשיו, הגיע הקטע שלי להתחרפן, ועכשיו הגיע הקטע שבו אני לא מבין לעזאזל איך זה אמור להיות משחק בסדרת Trials. נכון הוא כיף בכמה מקרים אבל בסך הכל הוא מזעזע, ואותי די ביאס. הדבר הראשון שאני אדבר עליו הוא אחת התוספות החדשות של המשחק – יריות. בשלבים מסוימים במשחק אתם תופסים נשק מההתחלה או באמצע ופשוט יורים בכל דבר שזז, שבהתחלה זה יכול להיות די בסדר ומהנה, אבל אחרי מעט זמן שבו אתם משחקים, זה נמאס.

יתרה על כך, המשחק מתמקד פחות בפיזיקה המציאותית ובפעלולים שגרמו למשחק להיות ידוע כל כך, ומתמקד יותר בגימיקים שגורמים לו להיות ממש ממש רע, יחד עם קטעי פלטפורמר משעממים שחוזרים על עצמם. לא רק זאת, הוא גם ממש קצר, עקב העובדה שהוא קל מאוד, ולקח לי שעתיים וחצי כדי לעבור את כל עשרים ושבעת השלבים הקצרים שלו (אני לא צוחק זה באמת עד כדי כך קצר), ואפילו לא טרחו לטייח את זה ולפצות על כך עם עורך שלבים, שגם כן חסר במשחק. אין שום קטעי פעלולים מסובכים כמו במשחקים הקודמים, וזה מאוד הפתיע אותי כשסיימתי את המשחק באותו יום שהתחלתי אותו, ואני ממש נדהמתי לראות שהשעה היא רק חצות כשסיימתי אותו והתחלתי אותו בסביבות תשע וחצי.

עם כל הכבוד ל-Ubisoft ולסדרת המשחקים הזו, המשחק הזה הוא לא ממש עוגה, אלא יותר כמו קרטון עגול עם ציפוי מפתה, כשהוא נראה כמו משחק Trials טיפוסי, אך למעשה מפשל בצורה איומה ונוראית, כי מאחר וזה משחק Trials, המשחקיות היא כל מה שמשנה, ומכך אני יכול לומר לכם דבר אחד – הוא משחק די גרוע, שלא מספק לנו את כל החוויה שאפשר לצפות ממשחקי Trials.