ארבעה משחקים בחבילה אחת – ביקורת האוסף Trine: Ultimate Collection

Trine: Ultimate Collection מאגד את 4 המשחקים בסדרה בחבילה אחת נוחה. אבל האם הם שווים את זה? בואו נגלה

בביקורת זהו אתמקד בסדרת משחקי Trine. ביקורת זה מתייחס אך ורק לגרסאות המחודשות של המשחקים כפי שמופיעות ב-Trine: Ultimate Collection, ולא לגרסאות המקוריות שלהם.

מי מכם זוכר את "The Lost Viking"? משחק מחשב משנות ה-90 אשר היה די פופולרי בזמנו, אשר פותח על ידי חברת Silicon & Synapse, חברה שלימים תקבל את השם המוכר בהרבה יותר, Blizzard. המשחק עקב אחר שלושה ויקינגים אשר נחטפים על ידי חייזרים וצריכים להימלט ולחזור הביתה. מה שהיה ייחודי במשחק הזה היה שהשחקן שלט על כל שלושת הויקינגים בו זמנית, עם אפשרות להחליף ביניהם בלחיצת כפתור, והיה צריך להביס את השלב על ידי שימוש ביכולות המיוחדות של כל אחד מהם. המשחק היה יוצא דופן לזמנו, והביא משהו חדש לשולחן בצורה שלא ראינו הרבה ממנה עד אז או מאז. ובכן, למי שמתגעגע להרגשה הזאת, Trine: Ultimate Collection מביא לנו משהו דומה אבל ייחודי בדרכו. סדרת המשחקים הזאת, שממנה יצאו עד היום ארבעה משחקים, גם עוקבת אחר שלוש דמויות – זויה הגנבת, אמדאוס המכשף, ופונטיוס הלוחם, בעודם עוברים שלבים, מביסים יצורים, ובעיקר מנסים להבין מדוע הם ביחד בכלל.

המשחקים שמוכלים באוסף Trine: Ultimate Collection פותחו על ידי חברת משחקים פינית בשם Frozenbyte, ושונים בנוף המודרני אפילו, כיוון שהרעיון של שליטה על מספר דמויות בו זמנית לא נפוץ יותר מידי. כמובן שיש משחקים אשר בהם השחקן יעבור את הסיפור השלם על ידי סיום סיפורים של מספר דמויות, ומשחקי תפקידים בכללי יתנו לשחקן לבחור מבין מספר דמויות, אבל זה אחרת ב-Trine.

פה השחקן ישלוט על דמות אחת כל פעם עם אפשרות להחליף לדמות האחרת בלחיצת כפתור, על מנת להחליף אסטרטגיות ולפתור בעיות אשר דורשות את היכולות הייחודית של כל אחד מהן.

אבל מספיק רקע, אתם פה כדי לשמוע על המשחקים עצמם. אז בואו נתחיל (נקודה אחת רק – החל מהמשחק השני אני אפרט פחות כי המערכות שלהם מאוד דומות, ואתמקד יותר בשוני ובמה שודרג או הוסף).

Trine: Enchanted Edition

Trine: Ultimate Collection נפתח עם Trine: Enchanted Edition המשחק אשר התחיל את הכל. המשחק נפתח לנו בטוטריאל יוצא דופן אבל יעיל וקצר, בו הוא נותן לנו רקע קצר על העולם, ולאחר מכן על כל אחד מהדמויות שאנו הולכים לשחק בהן, יחד עם יכולת להתנסות עם היכולות הבסיסיות שלהן, ולהבין קצת יותר את האישיות שלהן.

שלב ההדרכה פה היא אחת מהקצרות, המתומצתות, והמהנות ביותר שיצא לי לחוות, והוא נקודת פתיחה מעולה למשחק עצמו. מיד לאחר מכן המשחק מתחיל, בלי עיכובים, ואנו מתחילים לשחק.

סיפור המשחק הוא סיפור די בסיסי, ואין ספק שהוא לא המיקוד שלו ולא הסיבה שמשחקים בו. הוא עוסק ברוע אפל וקסום ועל גיבורנו לצאת להילחם בו. יחד עם זאת, הרקע של עולם המשחק, ובמיוחד של החפץ אשר מאחד את שלושת גיבורנו, מעניין הרבה יותר, ויש כמה תפניות לאורך הסיפור.

המשחק גם מלווה בדיבוב מלא של הדמויות והמספר, מה שמוסיף לו המון חיים, בנוסף לכך שהכתיבה מצחיקה והתגובות של הדמויות אחת לשנייה ולמצבים שהם עוברים העלו לי חיוך על הפנים יותר מפעם אחת.

אנו נשלוט על כל שלושת הדמויות, ונוכל להחליף ביניהם בלחיצת כפתור. כל אחת מהן טובה יותר באזור אחר, ומעבר של השלבים לא אפשרי בלי שימוש ביכולות של כולן. הגנבת היא המהירה והקלה בחבורה, ויכולה להשתמש בקשת שלה על מנת להביס אויבים מרחוק או לקרוע חבלים, בנוסף להיתלות על משטחי עץ מלמטה (אלאה ספיידרמן) ולהתנדנד מהם כדי להגיע לאזורים חדשים. המכשף הוא במהירות ובמשקל בינוני, ויכול להזיז חפצים מסוימים וליצור קופסאות מהאוויר על מנת לחסום מכשולים או לאפשר לחבורה להגיע לגבהים חדשים. הלוחם הוא האיטי והכבד ביותר, והוא היחידי בעל מגן אשר מאפשר לו להגן על עצמו מפני אויבים וסכנות שונות של השלב. בנוסף הוא מחזיק חרב אשר מאפשרת לו להתמודד בצורה הטובה ביותר מול האויבים.

שמתם לב שרשמתי גם את המשקלים שלהם, וזה לא סתם. המשחקים האלה, עוד מהמשחק הראשון, מתמחים במערכת פיזיקלית של משקלים ותנופות. כל חפץ במשחק, כל אויב, כל קפיצה, מושפעת מכוח הכבידה ומהתנופה שלה. אתן דוגמא:
נניח ויש לכם בול עץ אשר נתלה באוויר מחבל במרכזו. אם תקפצו עליו עם הלוחם, הוא יתחיל לשקוע לכיוונכם, כי המשקל שלכם משפיע עליו. אבל אם תחליטו לקפוץ עם הגנבת ולא עם הלוחם שהוא כבד יותר, תוכלו בזכות המהירות והמשקל הקל שלה לעבור לצד השני שלו לפי שהנטייה שלו מפילה אתכם לקרקע.  וזאת רק דוגמא אחת מבני רבות, יש בחירות כאלו לאורך כל המשחק ועליכם להתחיל לחשוב פיזיקלית. יחד עם זאת, זה לא פיזיקה מסובכת או עיצוב שלבים טריקי מידי, והמשחק מאוד שומר על פשטות בהרבה מאוד אלמנטים שונים שלו.

עיצוב השלבים שלו שומר על אותו הקו, עם פתרונות יחסית פשוטים לאורך התקדמות המשחק, אבל כן מוסיף רקעים ואזורים אשר מרגישים שונים עם אתגרים משלהם. יחד עם זאת, אני לא יכול להגיד שהשלבים משתנים במידה כזאת שלא הרגשתי שעמום ממנו בשלב מסויים.

המשחקיות עצמה היא די בסיסית, עם מיני חידות פיזיקה ומצבים שונים שעל השחקן להבין איך לפתור על מנת להתקדם, ועם מספר אויבים אשר צצים מידי פעם שצריך להשמיד. הקרבות פשוטים במידה ממש מצחיקה, ואין פה אלמנטים אשר דורשים מהשחקן להיות מומחה טקטי, למרות שעם המנוע הפיזיקלי כן אגיד שיש יותר מפתרון אחד לקרבות השונים.
ההתקדמות גם כן ניתנת למספר דרכים. לעתים קרובות יותר ממסלול אחד או פתרון אחד יהיו זמינים לשחק –
האם אתה בונה קשר עם המכשף או מטפס למעלה והולך על הקורה עם הגנבת?

המשחק הוא לינארי, אין אזורים נסתרים או דברים מהסוג הזה, אבל כן יהיו אוצרות או ציוד אשר ידרשו ממכם אקסטרה מחשבה איך להגיע לשם במידה ואתם מעוניינים בהם.

להפתעתי הרבה המשחק הכיל גם מערכת של ניסיון, עם צבירה של נקודות ניסיון מהבסת אויבים, אבל בעיקר ממציאת הנקודות (אשר מאוד בולטות) במהלך השלב. כל 50 נקודות שתאספו יתנו לכם נקודה אחת לשיפור/למידת יכולת חדשה לאחת מהדמויות, ולמרות כמה יכולות סטנדרטיות יש גם כמה יוצאות דופן אשר יכולות לגרום לכם לחשוב אחרת איך לעבור את המכשולים והחידות השונות.

מה לגבי הגרפיקה והסאונד? ובכן, המשחק נראה ממש טוב, עם צבעים חיים ובולטים, תנועה זורמת של הדמויות, אפקטים טובים גם בקדמת המסך וגם ברקע שלו, ומראה מאוד אגדי. אני מתכוון שהכול מרגיש כמו ספר אגדות שקם לתחייה במובן מסוים. הדמויות אמנם קטנות אבל מובדלות היטב ונראות טוב, והתנועה משפיעה עליהם, כמו המעיל של הגנבת אשר מגיב לתנועות שלה. המוזיקה עצמה פשוטה והרבה מהמנגינות מרגישות דומות אחת לשנייה, אבל נעימה לאוזן ועוזרת ליצור את האווירה של אגדה. האפקטים הקוליים השונים נשמעים טובים ואותנטיים, מה שמוסיף למציאות של המצב וגורם לאגדה להישאר קרובה לקרקע אבל גם להרגיש אמיתית יותר בו זמנית. בעיה שכן הייתה לי עם הסאונד היא שהייתי שמח למנגינות יותר קצביות במהלך קרבות הבוסים.

לסיום, Trine הוא משחק מאוד מוצלח למי שמחפש משהו קליל עם אתגר פיזיקלי קל ומשחקיות יוצאת דופן, והייתי מגדיר אותו כמשחק טוב לניקוי ראש אם אתם רוצים משהו שהוא לא יריות או תפקידים כבד. אוסיף ואומר, תדעו לאן אתם נכנסים. אם אינכם מתחברים למשחקים מהסוג הזה, הוא עלול לשעמם בשלב מסויים והוא לא המשחק אשר ישנה את דעתכם על משחקי פלטפורמה. אבל אם אתם כן חובבי משחקי פאזלים והסגנון האומנתי תפס אתכם, אין דבר דומה לו בשוק או שעושה את מה שהוא עושה טוב יותר.

ציון סופי: 8/10

Trine 2: Complete Story

המשחק השני בסדרה לא משנה המון דברים מהראשון, ואני יכול להגיד שהשינוי הכי גדול בו זה שההתחלה שלו שונה.
בניגוד להתחלה של הראשון בו נפכה על הגיבורים לאחד כוחות, פה יש עולה מצב חירום אשר גורם להם לבחור לחקור אותו יחד בעקבות הקרבה שהם בנו בהרפתקאה הקודמת שלהם.הסיפור עדיין מדובב, כמו גם הדמויות, והכתיבה נשארת מענגת וזורמת. במיוחד בהתחלה, בה הם מנסים להבין מה קורה בדיוק ולמה קוראים לדמויות להתאחד שוב.

גם פה השליטה בין הדמויות משתנה בלחיצת כפתור, והתנועה הבסיסית נשארת אותו דבר מהמשחק הראשון. היכולות הבסיסיות של הדמויות נשארות דומות גם, אבל השדרוגים שאפשר להשיג עם הנקודות ניסיון שודרגו לדברים מעניינים יותר ומגוונים יותר.

מבחינה גרפית גם חל שיפור מסוים מהמשחק הראשון, והאסתטיות והרקעים נראים טוב, המשחק עדיין שומר על האווירה של אגדה שקמה לחיים. האנימציות חלקות וזורמות, והדמויות נראות ומונפשות בצורה מוצלחת ביותר. המוזיקה עדיין טובה, ועדיין מאוד תורמת להכניס את השחקן לאווירה הרצויה.

יחד עם זאת, אם יש נקודה אחת שבה אני כן יכול להגיד שחלה ירידה מהמשחק הראשון, זה רמת הקושי.
בשלבים המוקדמים ביותר אני מצאתי את עצמי נעצר על ידי חידות שלא נתקלתי בהן בשלבים הממש מאוחרים של המשחק הראשון. המשחק הראשון היה ממש קל, ונראה שבשני הם החליטו לאזן את זה קצת יותר מידי. זה עדיין לא אתגר מטורף, אבל האיזון כן נוטה בהחלט יותר למאתגר יתר על המידה מאשר למאוזן.

המשחק השני שומר על היסודות של הראשון, ואין ספק שהוא נראה, משוחק, ונשמע מעולה, ואני מאוד ממליץ עליו למי שנהנה מהראשון.יחד עם זאת, רמת הקושי כאן מרגישה פחות מאוזנת עלולה להרתיע שחקנים עוד בשלבים המוקדמים שלו, לפני שהם יחוו באמת את המשחק ואת מה שיש לו להציע, ולכן תהיו סבלנים איתו, כי האתגר כן שווה זאת בטווח הרחוק.

ציון סופי: 7.5/10

Trine 3: The Artifacts of Power

המשחק השלישי בסדרה סבל מבעיות רבות בהפקה. חברת Frozenbyte החליטה שהוא יהיה תלת מימדי, ולשם כך השקיעה בו הרבה כסף, יותר מאשר בשני המשחקים הקודמים בסדרה גם יחד. בנוסף לכך, בגלל בעיות פיתוח שונות, התקציב למשחק נגמר לפני סיום תהליך הפיתוח שלו, מה שהקשה עליהם עוד יותר.

הפעם הגיבורים שלנו מנסים לשבור את החיבור שלהם ל-Trine, החפץ המסתורי אשר חיבר אותם כנגד רצונם עוד מהמשחק הראשון. הכתיבה והאישיות של הדמויות זורמת ומצחיקה עדיין, והתגובות שלהם למה שקורה עדיין אותנטיות ומתאימות לאישיות שלהם.

הגרסה החדשה של המשחק נראית טוב מאוד, והעולם התלת מימדי מלא חיים כמו השניים הקודמים לו. ההחלטה לפתח את המשחק בתלת מימד נתנה יותר חופש לאולפן להראות את הכשרון שלהם בעיצוב ונותנת לנו נופים ממש מהממים וקסומים.

תלת המימד הזה משפיע גם המשחקיות, כאשר יש צורך לחשוב עכשיו תלת מימדי במקום דו מימדי על מנת להתקדם בשלבים ולפתור את החידות שהמשחק מציב לכם.

רמת המשחקיות והאתגר ירדה משמעותית מהמשחקים הקודמים, כמו גם מגוון היכולות של הדמויות, אשר איבדו מספר לא מבוטל של יכולות מהמשחקים הקודמים. החידות פשוטות יותר לפתרון, הקרבות קלים יותר, ובאופן כללי המשחק מרגיש פחות מוצלח מהשניים שקדמו לו.

יחד עם זאת המשחק עדיין מהנה ועדיין מרגיש חלק בסדרה, ואני כן ממליץ למי שנהנה מהמשחקים הקודמים לנסות אותו.
תוכלו לקרוא את הביקורת המלאה שכתבנו על המשחק כשהוא יצא בקישור כאן.

ציון סופי: 6.5

Trine 4: The Nightmare Prince

הגענו למשחק הרביעי והאחרון בסדרה (נכון לימים אלו). המשחק הקודם התקבל באהדה פחותה בקרב אוהדים ומבקרים כאחד, ו-Frozenbyte קיוו להחזיר עטרה לישנה וליצור משחק מהנה ומוצלח כמו השניים הראשונים בסדרה. אפשר לומר שהם הצליחו. המשחק החדש מחזיר את המשחקיות הדו מימדית, את החידות המעניינות יותר, את היכולות השונות של הדמויות (כולל כמה חדשות), וכמובן לא נופל בהיבט הגרפי או המוזיקלי מהמשחקים הקודמים.

המשחק עוקב אחר שלושת גיבורנו הקבועים בעת חיפושיהם אחר הנסיך האובד של הממלכה, אשר נעלם יום אחד. הסיפור פשוט, רגיל לסדרה, אבל מתפקד היטב, והכתיבה מוצלחת כתמיד, עם התגובות של הדמויות השונות למצבים היוצאי דופן שהן נתקלות בהם. המשחק אינו מקושר למשחקים הקודמים עלילתית, ולכן אין בעיה מהבחינה הזאת לשחקנים אשר מתחילים פה, הם לא יפספסו כלום.

שינוי נוסף שהמשחק הזה כן עבר לעומת הקודמים, בנוסף לחזרה לדו מימדיות (זה בעצם 2.5 שמשוחק בדו מימד), הוא תוספות של בסודות ומעברים נסתרים לשלבים השונים. כל שלב מחולק לחלקים שונים, והמשחק יגיד לכם באיזה חלק פספסתם את מה שפספסתם, על מנת שתוכלו להגיע אליו שוב ולהשיג אותו. כמובן שכמו במשחקים הקודמים יש להשתמש ביכולות השונות של הדמויות על מנת להתקדם בשלבים ולעבור אותם, עם לעיתים יותר מפתרון או דרך אחת בלבד.

המוזיקה והגרפיקה שוב מתאימות לאווירה, ומשתנה משלב לשלב. המוזיקה מכילה יותר גיוון בנעימות אשר מתאימות את עצמן לשלבים השונים.

המשחק הרביעי הוא כנראה המוצלח ביותר בסדרה, או עומד, לטעם כותב זה, לצד המשחק הראשון במקסימום, והוא מומלץ בחום, אפילו כהתנסות ראשונה למי שלא מכיר את הסדרה.

לביקורת המלאה שלנו של המשחק לחצו פה.

ציון סופי: 8.5/10

הגרסאות החדשות שביקרתי פה מופיעות כולן ב-Trine: Ultimate Collection אשר זמין ל-PlayStation 4, Xbox One, Switch, ולמחשב האישי.