גלקסיית המחשבים חדשות וביקורות משחקים, קולנוע, חומרה וטכנולוגיה
רגע לפני שהקיץ נגמר ואיתו סרטי הילדים (עד תקופת הקריסמס) חן ואני הלכנו לראות את הסרט שהעיף אותנו חזרה אל שנות ה-90 (בערך) לצד שיר, ריקוד ונצנצים… המון נצנצים. אז אחרי שניקינו את עצמנו חזרנו לספר לכם איך היה.
בשנות ה-90 הייתה תופעה הזוייה שנקראה טרולים (או Trolls באנגלית), לא אלה מאזור פינלנד שמסתובבים בפיורדים או אלה שרוצים לאכול את טוב-טוב הגמד או את הגמדים מההוביט או אלה שמציקים ברחבי האינטרנט, אלא בובות קטנות מחוייכות עם שיער צבעוני ופלאפי שאי אפשר היה לברוח מהם. וכמו כל דבר שהיה בשנות ה-90 גם הם עושים קאמבק עם סרט הזוי לחלוטין מבית Dreamworks שהביאו אלינו את Shrek, Kung Fu Panda, הדרקון הראשון שלי ועוד ועוד ועוד. אמנם הטריילר הראשון שלו קצת עשה לי חשק של… לברוח לצד השני של הגלקסיה אבל אחרי שנחשפים לזה… לא מצטערים. אז בחששות כבדים נכנסנו לקולנוע וחזינו במשהו שבאמת לא ציפינו לו, אך לפני כן – הסיפור בקצרה.
הטרולים הקטנים אוהבים לעשות כמה דברים – לשיר, להתחבק ולעשות שמח פחות או יותר כל הזמן בממלכה הקטנה והקסומה שלהם שממוקמת על עץ בלב עיר קטנה שמאוכלסת ב-"ברגנים", יצורים ענקיים שנראים כמו…טרולים אבל מזן אחר ולהם יש תחביב משונה- פעם בשנה לעשות מסיבה של "על האש" כשהבשר זה הטרולים הקטנים והשמחים כי משום מה הם מאוד טעימים ומי שמנשנש אותם – חווה שמחה אמיתית. כמובן שהגיבורים האקסטרה מאושרים לא יתנו לזה יד ויברחו אל עבר ארץ חדשה הרחק מהברגנים הנוראיים. 20 שנה חולפות להן והטרולים מרגישים בטוחים כי איום ההשמדה ההמונית חלף והם מעבירים את הזמן ב… ניחשתם נכון, חגיגות ושירים. עד שהברגן תופסים אותם שוב!!!
מתוך שבט הטרולים יוצאים 2 למשימה נועזת אל עבר עורף האויב במטרה להציל את חבריהם החטופים: הנסיכה פופי שלא מפסיקה להיות אופטימית, לשיר ולהכין ספרי גזירים (שמדובבת ע"י אנה קנדריק), וברנץ' הטרול הרגזן שהוא בדיוק כמו פופי רק ההפך הגמור (שמדובב ע"י ג'סטין טימברלייק).
את הסרט אפשר להגדיר כקומדיה מוזיקלית לילדים\לכל המשפחה קלאסית עם כל המרכיבים הנכונים שמודע לכל הגילאים של מי שיושב בקולנוע:
עלילה ושחקנים
העלילה המתקתקה ועמוסת הכוכבים בת השעה וחצי מציעה לנו סיפור משעשע שהצליחו לתפור לתוכו גם את סיפור סינדרלה עם כל הערכים שמצפים לראות בסרט ילדים שכזה: נאמנות בין חברים, קבלת האחר, כמה חשוב להישאר אופטימי ועוד, כאשר הכל מתובל בקאברים לשירים שהמבוגרים שיושבים בקהל, בין אם הם הורים או לא אוהבים ומכירים, כמו Sound of Silence, True Colors, Happy Together ועוד, לצד שירים חדשים שלא מפסיקים לטחון בגלגל"צ כמו Can’t Stop the Feeling של ג'סטין טמברלייק. מעבר לשירים הצופים מקבלים גם מנה גדושה של הומור וצחוק שיתפסו את כולם לא מוכנים- הסרט מלא בבדיחות סמויות למבוגרים שברגע שקולטים אותן חושבים "וואלה יש להם אומץ" וכל זה לצד קטעים משעשעים, מצחיקים, מתוקים ואפילו מעט מפחידים (כמו שראיתי על מספר ילדים בקהל) שבהחלט ירתקו את הצעירים שביננו לאורך כל הסרט.
אך עם זאת, צריך מישהו שיפיח חיים בדמויות ומצד שני גם יביא קהל, אז דאגו להביא צוות שחקנים מטורף שכל אחד גאון בתחומו:
- אנה קנדריק בתור הנסיכה Poppy שהוכיחה את עצמה גם כשחקנית, גם כזמרת, וגם כמאמי לאומית
- ג'סטין טימברלייק בתור Branch המריר
- ג'פרי טמבור בתור המלך Peppy
- זואי דשנל בתור Bridget הברגנית
- קריסטין בראנסקי מהאישה הטובה או אמא של לאנרד מהמפץ הגדול בתור השף
- ראסל בראנד בתור Creek
- גוון סטפאני בתור DJ Suki
- והגאון מכולם – ג'ון קליז בתור מלך הברגנים Gristle
שורה תחתונה: יש לנו סרט ילדים מתוק וחמוד, עמוס בשירים ובדיחות המביא לנו את סיפור סינדרלה בתוך סיפור המטיף לחברות. כל השמות הגדולים מוכיחים לאורך הסרט את יכולות המשחק שלהם גם כשלא רואים אותם אלא רק שומעים, וכל זה בזמן שאלפי צבעים מרצדים מול העיניים.
מה רואים
שימו בצד את כל השחקנים, בדיחות, גאגים ושירים ותנו כבוד לגיבורה האמיתית של הסרט – האנימציה. לאורך כל הסרט הרגשתי שהאנימציה כאן שונה ממה שבד"כ ולא הצלחתי להבין למה, עד שבשלב מסוים שמתי לב שהטקסטורה של כל מה שרואים מסביב לדמויות ההזויות והמקפצות זה של בד. כן כן, בד. הכל נראה פלאפי וצמרירי שכזה כאילו הכל נתפר במיוחד דבר שבעיני מאוד מאוד מקסים, זה נותן תחושה הרבה יותר רכה ומיוחדת. ברגע שתבחינו בזמן ותתמקדו מעט בזה – אתם תבינו. אל זה תוסיפו צבעים, המון צבעים וגם נצנצים. המון נצנצים. המחשבה שעלתה לי לראש בזמן שצפיתי הייתה כמה סוכר צרכו היוצרים בשביל להתחבר לראש של ילדים וליצור עולם הזוי, מרהיב וסוריאליסטי שכזה שאי אפשר להוריד את העיניים ממנו. הכל צבעוני ומתפרע, הכל פורץ וקופץ שניתן להגדיר אך ורק כחגיגה לעיניים.
מה שומעים
וכעת לחלק העיקרי של כל העסק, הפסקול. על כיסא המפיק המוזיקלי יושב השחקן הראשי בסרט – ג'סטין טימברלייק שעשה עבודה מדהימה! בחירת השירים הייתה מדויקת בכל קטע וסצנה והביצוע שלהם היה מדויק, יפיפה ומוגש היטב לצד האנימציה המרהיבה וכה צבעונית.
השילוב הנכון שנעשה ובוצע יחד עם הטרפת הצבעונית מעביר אותנו חוויה מוסקלית מרהיבה שנותנת FIGHT רציני לכל מה שאנחנו מכירים בסרטי דיסני שזה לא פשוט בכלל. ד"א זאת הפעם הראשונה ש-Dreamworks עושים סרט מוזיקלי מאז נסיך מצרים.
לסיכומו של עניין, הטרולים עשו קאמבק מוזיקלי, מתוק, פרוע ומצחיק שבהחלט יביא איתו כמות אדירה של מרצ'נדייז שימלאו כל בית בישראל ובעולם. הסרט עצמו יפיפה ומצחיק ומתאים לכל המשפחה, גם הגדולים וגם הקטנים ימצאו לא מעט דברים לינות מהם. פס הקול של הסרט משובח ועובד באופן מושלם עם אנימציה מרהיבה וקאסט אדיר.
כה אמרה חן: "סרט הילדים הטוב ביותר שראיתי מזה הרבה זמן"
טריילר:
אחד הקטעים האהובים עליי בסרט:
https://youtu.be/4OFUiYMU9DM
טרולים/Trolls
ציון סופי - 9
9
מעולה
הטרולים עשו קאמבק מוזיקלי, מתוק, פרוע ומצחיק שבהחלט יביא איתו כמות אדירה של מרצ'נדייז שימלאו כל בית בישראל ובעולם עם סרט יפיפה, מצחיק, ומלא בנצנצים.
