אש עליה – ביקורת לסרט אדומה אש

מיי היא ילדה חנונית וצייתנית, שבגיל 13 נהפכת לפנדה אדומה בכל פעם שהיא חווה רגש עוצמתי ומפלצתי. אז אדום אדום או שלום שלום? תקראו את הביקורת המלאה שלי ותחליטו

אם הצלחתם לקלוט את זה מהטריילר של "אדומה אש", ברור שהופעת המפלצת בגיל 13 אינה מקרית והיא מטאפורה לגיל ההתבגרות. הסרט מוכיח שלא כיף להתבגר, אבל כיף שחלקנו בשלב שהם יכולים לצחוק על התקופה הסוערת ולהבחין במימדים עמוקים יותר בסרטי Disney ו-Pixar שאז לא היינו שמים לב אליהם. בנוסף, עצם העובדה שהמפלצת היא פנדה חמודה מראה לנו לדעתי שיש גם צדדים יפים בהתבגרות ותורמת לחוש ההומור שניכר בסרט. יש מצב שגם אתם הייתם מקבילים את עצמכם אז ליצור זועם ופרוותי.

על אף שהסרט מוגדר כסרט ילדים, ילדים מעל 13 ואפילו בתחילת שנות ה-20 יפנימו ויעריכו הרבה יותר את המסר שלו, שהוא שרטוט מדויק של ההתבגרות בתחפושת של סיפור אגדה על פנדה אדומה מתוקה. מהחוויה שלי רק אחרי שעוברים את התקופה, מודעים להתנהגות הלא מאוזנת ונזכרים בחוויות משעשעות במסע לגילוי העצמי, כשבדרך יש התאהבויות, רגעים מביכים וחברויות. אנחנו רואים את כל ההתרחשויות האופייניות להתבגרות בסרט בצורה מאוד מציאותית שמעלה חיוך.

גם השינויים הפיזיים יכולים להיות לא ברורים עד הסוף לילדים בגיל הזה, אבל עדיין הם יכולים ליהנות מהעלילה הקסומה וההתנהגויות של הדמויות הראשיות שבהחלט מעוררות הזדהות- חבורה ממוצעת של מתבגרות שרוצות ליהנות מהחיים וללכת בין היתר להופעה של הלהקה האהובה עליהן. פחות אהבתי שהדמויות הראשיות אמרו בעצמן עד כמה רעיון המופע מרכזי ואני חושבת שהיה אפשר לנסח את התסריט בשורות בודדות בצורה פחות מיותרת וילדותית. הרי שהמופע גם ככה נחשב על ידי כולם כחלק מרכזי עליו נשענת העלילה.

הדבר שהיה נפלא בחבורת הדמויות הראשיות שהיא לגמרי מזוהה עם בני נוער אך יכולה להתאים גם לחבורה טיפוסית ובוגרת יותר. יש מישהי צינית, אחת שאוהבת לתכנן, אחרת ליצנית משעשעת ומישהי קלילה וחברותית. גם כשהסיפור מתמקד במיי או מיילין בשמה הארוך, מאוד קל להבין איזו תפקיד כל אחת מהן מגלמת בחיים שלנו וכולן מגניבות וחמודות.

This girl is on fire!

הרעיון להפוך את מיי לילדה ממוצא סיני מבריק ומדגיש את האופי הצייתני שלה ושל המשפחה האדוקה שלה. אמה של מיי מצחיקה מאוד ומשאירה חלון פתוח להמון בדיחות קומיות שמצחיקות גם אם הן מעט קיצוניות. אחר כך גיליתי שמדובבת אותה סנדרה או הענקית. לא בהרבה סרטים הדיבוב כל כך מושלם ברמה שמשתווה לסרט לא מצויר. בנוסף, שנות האלפיים גם מוסיפות פן צבעוני מפני שזאת הייתה תקופה שהייתה מלאה בלהקות בנים מצליחות.

שני הרעיונות הללו גם מאוד פופולריים היום: כיום מעמדו של המזרח השתדרג ויש להקות קיי פופ מצליחות שמותירות אחריהן שובל של מעריצים. "אדומה אש" מחזק את המקוריות של Disney ו-Pixar לכתוב על נושאים רלוונטיים תוך שמירה על רעיונות פנטסטיים מקוריים שכל הקסם יתבטל אם אגלה לכם.

שישרפו כולם

רעיון הסרט בהחלט לא פשטני כפי שהוא נשמע. מבלי לספיילר, יש שימוש בפנטזיה בהשראת תרבות המזרח ועולם הקסמים בכלל בצורה מאוד חכמה שמפתיעה, מרגשת או מצחיקה. "נשמה", הסרט האחרון של Disney ו-Pixar, עסק בייעוד החיים ואילו "אדומה אש" בהתבגרות. אלו נושאים מהחיים שנוגעים לכולם אך מסופרים בצורה נפלאה וקסומה. כיף להתרגש וליהנות מסרטים שמעוררים כל כך הרבה רגשות: נוסטלגיה, אמפתיה ופשוט תענוג צרוף. האנימציה גם עוזרת לתאר דברים שלא ניתן לתאר במילים ופשוט גורמת להתרוממות נפשית.

לסיכום, "אדומה אש" חודר לרגש ויחד עם זאת משעשע מאוד. הסרט עושה עבודה טובה בלהתאים את עצמו לכל קהלי היעד, תוך הוספת רבדים מעניינים שמתגלים במרוצת השנים. הוא משלב את כל הדברים הנפלאים שאפשר לצפות מסרטים ברף גבוה כמו של Disney ו-Pixar: סיפור מעניין ומציאותי עם אהבה ברורה לקסם, מוזיקה ונטייה ללכת בעקבות הלב. ממליצה לכם בחום לצפות וכמובן שגם אני סקרנית לדעת באיזה נושא תבחר Disney ו-Pixar לעסוק בסרט הבא שלהן.