מורשת נשית – סיקור המשחק Uncharted: The Lost Legacy

האם Uncharted: The Lost Legacy, הספין-אוף הראשון בסדרת Uncharted, מצליח לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של הסדרה?

כשתשאלו את מעריצי סדרת Uncharted מה הם אוהבים לגבי הסדרה סביר להניח שתקבלו תשובות כמו הדמויות המרתקות שלה, הפעולה חסרת המעצורים, וכל הרגעים שגורמים לכם להרגיש כמו ציידי אוצרות. Uncharted: The Lost Legacy ממשיך את המסורת הזו, אלא שהפעם אנחנו לא עוקבים אחר מעלליו של צייד האוצרות ניית'ן דרייק, אלא אחר הרפתקאותיהן של שתי דמויות אחרות מהסדרה – קלואי פרייז'ר ונדין רוס. עבור מעריצי הסדרה זאת הזדמנות נהדרת לצלול שוב אל תוך העולם והדמויות שחברת Naughty Dog יצרה.

לא הייתי ממליץ על המשחק לאלו מכם שלא אהבו את הסדרה כבר (או לאלו מכם שלא שיחקו בכל המשחקים). אם שיחקתם במשחקי הסדרה ואהבתם אותם, Uncharted: The Lost Legacy הוא בדיוק בשבילכם. זה היה מדהים לראות את הדמויות האלה בהרפתקה משלהן, המתרחשת מספר חודשים לאחר Uncharted 4. כפי שכבר ציינתי זה לחלוטין הסיפור של קלואי ונדין. בהרבה מובנים הסיפור מתמקד בנשים חזקות, בהעצמה נשית ובחולשותיהם של גברים. זהו סיפור פמיניסטי לכל דבר ועניין. יכול להיות שלחלק מהשחקנים זה יפריע, גם לי זה היה מפריע אם זה היה הדבר היחידי שהיה למשחק להציע, אבל זה לא וטוב שכך.

אם אתם חוששים מלשחק במשחק מפני שניית'ן לא מופיע בו הפעם, זה לגמרי מובן. כולנו אוהבים את אזור הנוחות שלנו ואחרי חמישה משחקים עם איתו הגיבור (כולל Golden Abyss המצוין שהיה משחק ההשקה של קונסולת ה-Playstation Vita), כל שינוי לא יבוא בקלות. לפי דעתי אין לכם מה לדאוג, הסיפור במשחק הוא מצוין והוא משלב בין הקטעים הכי טובים של Uncharted 4, קרי היחסים בין הדמויות, לבין הקטעים הכי טובים במשחק השלישי בסדרה, פתירת החידות. כמו שכבר ציינתי, זה הזמן של קלואי ונדין לזרוח. הכימיה ביניהן היא מצוינת, היא לא פחות טובה מהכימיה שהייתה בין ניית'ן, אלנה וסאלי בשלושת המשחקים הראשונים בסדרה. זה לא רק בזכות הכתיבה מעולה, אלא גם בזכות הדיבוב הפנומנלי של קלאודיה בלאק ולורה באיילי שמדבבות את קלואי ונדין בהתאמה. העובדה שהדמויות האלה התחילו בתור דמויות הנבל בסדרה (קלואי במשחק השני בסדרה ונדין במשחק הרביעי) והן פתאום הופכות לדמויות הראשיות במשחק והשחקן יכול להזדהות איתן ולהרגיש כי מדובר בדמויות רגילות לחלוטין היא עדות נוספות לאיכות הכתיבה ולנפח שהכותבים יצקו לתוכן.

הדמות בה תשלטו היא קלואי, למשך רוב המשחק נדין תהיה לצידכם. המשחקיות במשחק הנוכחי היא העתק כמעט זהה למשחקיות של המשחק הקודם, Uncharted 4. יש כמובן מספר שיפורים משמועתיים כמו התגנבות ומפה גדולה יותר עם מגוון רחב של פעילויות צדדיות אך בשורה התחתונה מדובר פחות או יותר באותה המערכת. תוספת חדשה לגמרי למשחק היא פריצת מנעולים, ברוב המשחק מדובר בתוספת לא משמעותית, אך לקראת הסוף בעיקר ברמות הקושי הגבוהות יותר תאלצו לפרוץ לתיבות נעולות כדי להשיג נשקים משמעותיים שישמשו אתכם בהמשך, כל זה בזמן שאתם מתגנבים בתוך שטח האויב.

גם הגרפיקה במשחק זהה לחלוטין לגרפיקה ב-Uncharted 4, זה לא דבר רע, הגרפיקה במשחק הזה עדיין נראית מדהימה. גם האנימציה טובה מאוד וגם היא מבוססת ברובה על המשחק הקודם. ההתבססות הזאת על המשחק הקודם מובנת לחלוטין שכן בתחילת הפיתוח המשחק אמור היה להיות חבילת הרחבה למשחק הקודם בסדרה. גם הסאונד במשחק נשמע מעולה וכך גם הפסקול המצוין של הנרי ג'קמן שגם הלחין את המשחק הקודם בסדרה.

מחירו של המשחק הנוכחי הוא 40 דולר, פחות ממחיר ההשקה של המשחק הקודם, שעמד על 60 דולר. במשחק הנוכחי יש הרבה תוכן שמצדיק את המחיר. בנוסף למצב העלילתי קצר בן שש שעות הוא כולל את כל תוכן של מצב מרובה המשתתפים של המשחק הקודם ומצב משחק שיתופי חדש בו עד ארבעה שחקנים צריכים לשרוד מתקפה מצד גלים רבים של אויבים. Uncharted: The Lost Legacy הוא כמובן לא המשחק הראשון שעושה זאת, קדם לו Halo 3: ODST שהושק בשנת 2009. הכיל מצב משחק עלילתי קצר, את כל התוכן של מצב המשחק מרובה המשתתפים של Halo 3 ומצב הישרדות שיתופי חדש.

גם לעלילה המצוינת יש לא מעט פגמים. לא היה אכפת בכלל מה אחרי איזה אוצר הם רודפים הפעם. הנבל הראשי במשחק הוא דמות שטחית ומשעממת. בעיה נוספת, שלצערי קיימת בכל משחק בסדרה היא שלפעמים הדמות הראשית לא מגיבה לפקודה להיכנס למחסה או לקפוץ והיא פשוט נתקעת, אבל זה קורה לעתים נדירות כל כך ולכן זה לא מזיק במיוחד.

Uncharted: The Lost Legacy הוא משחק ממש טוב, אך אם לא שיחקתם בכל משחקי הסדרה או אם אתם לא אוהבים אותה, אז הוא פשוט לא יתאים לכם. אם אתם מעריצי של הסדרה אבל חוששים לשחק בו בגלל שהוא קצר מאוד, אני מייעץ לכם לחכות לירידה במחיר. אם אתם מעריצים אדוקים של הסדרה המשחק הזה הוא בדיוק בשבילכם.