הצדק של סניידר – ביקורת ל-Zack Snyder’s Justice League

אחרי קמפיין ארוך של מאות מעריצים והמתנה רבה, זאק סניידר סיים סוף סוף את הגרסה הגמורה שלו ל"ליגת הצדק" (Justice League)

ב-2017, אולפני Warner Brothers שיחררו את "ליגת הצדק" (Justice League), סרט שביים אותו זאק סניידר, אבל אחרי טרגדיה אישית שבה הבמאי הנודע היה צריך לקחת הפסקה מהפרויקט, האולפנים גייסו את ג'וס וידון ("הנוקמים") כדי לסיים את הסרט.

מה שקיבלנו בסוף היה סרט גיבורים גנרי עם דיאלוג קרינג'י, אפקטים נוראים (במרכזם מחיקה כושלת של השפם של הנרי קאביל) שהוביל בסופו של דבר למותו של היקום הסינמטי של DC. בביקורת המקורית שלי לסרט, הייתי די עדין איתו, בעיקר עם האפקטים החזותיים שלו, היות וראיתי אותו בקולנוע, והגדרתי אותו כ"הנוקמים" אבל באיחור של 5 שנים. אני מודה היום שהייתי צריך להיות יותר נוקשה ולדרג אותו עם ציון נמוך הרבה יותר.

לאט לאט, כשנה אחרי יציאת הסרט, התחילה לגדול קבוצה של מעריצים שדרשו לראות את הגרסה של זאק סניידר עם החזון המקורי של הבמאי והתחילה תנועת #ReleaseTheSnyderCut, אבל זאת תהיה מגיפת הקורונה שתאפשר לתנועה להצליח אחרי שב-5 במאי 2020 הודיע זאק סניידר ששירות הצפייה HBO Max יאפשר את השחרור של גרסתו הגמורה עבור הסרט שתהיה כ-4 שעות. ובכן, היא שוחררה רשמית ואחרי צפייה מאוד ארוכה, הגיע הזמן לראות אם היה יותר טוב ממה שראינו לפני 4 שנים.

הסרט מורכבת מ-5 פרקים, כל פרק עם שם שונה וכולל חלק מהעלילה, ככל הנראה בגלל שהסרט במקור היה מתוכנן לצאת בתור סדרה בלעדית, במקום זאת, מדובר בסרט של 4 שעות. הסרט פותח עם מותו של סופרמן מ"באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" ואיך שהצעקה של מותו בעצם עוררה את ה-Mother Box שאצל האמזונות. כמו כן, הצעקה שלו גרמה לספינה הקריפטונית שבה היה לקס לותור להראות הולוגרמה של סטפנוולף (משהו שהיה בגרסת האולטימטיבית של "שחר הצדק" אבל לא הוסבר טוב כל כך) ולהתעוררות שלוש ה-Mother Boxes. מה שכבר מראה שעם התיקון של "ליגת הצדק", סניידר בא לתקן חלקית את "באטמן נגד סופרמן", ספציפית איך שלותור ידע שמישהו מגיע לכדור הארץ עכשיו שסופרמן מת.

אנחנו קופצים קדימה ורואים את ברוס ווין מתחיל לגייס את גיבורי העל שהופיעו בקבצים של לותור ביחד עם דיאנה. בסרט המקורי זה הוסבר שברוס מאמין בסופרמן ומדבר עליו כאילו היו חברים ותיקים, וזה הרגיש די מנוגד לתפיסה שלו מהסרט הקודם. פה הוא מסביר שמשהו מגיע לכדור הארץ (כמו שלותור אמר לו) ושהוא מרגיש אשמה על כך שניסה להרוג את קאל אל ושאחרי שהוא פירק ביניהם, הוא צריך כעת לאחד אותם, מה שמוביל לגיוס של אקווה מן, הפלאש וסייבורג.

כבר בסצנות הראשונות של הסרט אפשר לראות שהדיאלוג הרבה יותר טוב מגרסתו המעורבת של ווידון (שכללה בדיחות נוראיות), הכל מרגיש רציני יותר, אפל יותר ומסיבי יותר, מה שצריך להיות בסרט ההמשך של "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק", וכל סצנה עם משחק מוזר או דיאלוג קרינג'י מהגרסה המקורית הוסר לגמרי או הוחלף, כמו חלק מהשטויות שבן אפלק נאלץ להגיד, שלויס אומרת לקלארק שהוא מריח טוב והקטע של בארי אלן על בראנץ'.

אם הזכרתי את הפלאש אז כדאי שאציין את השינוי שנעשה לשאר הגיבורים בסרט זה שהוא הרבה יותר טוב מהגרסה המקורית. אקוומן נשאר פחות או יותר אותו הדבר, אם כי קצת רציני יותר, בארי אלן הרבה פחות מגוחך ומעצבן, והוא מציג את האינטליגנציה שלו ומהווה מרכיב משמעותי לעלילה וסייבורג הוא הדמות שהכי מרוויחה מ-Zack Snyder’s Justice League כי אנחנו מקבלים כמות זמן מסך מסיבית להכיר אותו, את הקשרים שלו עם אביו ואת ההתמודדות שלו עם מצבו החדש. כמובן שזה בגלל שלסניידר יש כעת 4 שעות להציג את הסיפור שלו מאשר רק שעתיים וחצי, ובזמן שזה לרוב מנוצל בשביל בנייה נהדרת של דמויות ודרמה, ישנם רגעים שמרגישים ללא ספק כבזבוז של זמן שבצדק ירדו בעריכה של הגרסה הקולנועית, בעיקר כאלו שכוללים את ההילוך האיטי שסניידר כל כך אוהב.

עדיין, מדובר בסרט יפיפה לעין עם הילוך איטי נהדר, צילום מצוין שנתמך על ידי עריכת צבע נהדרת, בעיקר בסצנת הקרב הסופית שנראתה אדומה להחריד בגרסה המקורית, ואפקטים חזותיים מצוינים, אפילו בסצנות האקשן העמוסות. השיפור הטוב ביותר בעיניי היה העיצוב מחדש של סטפנוולף שנראה הרבה יותר חייזרי ואמיתי מאשר דמות משחק הוידאו שקיבלנו בסרט המקורי, כמו כן, הקול שלו שונה בצורה שנשמעת יותר רצינית ומתאימה לעיצוב של הדמות עם דיאלוג טוב יותר.

הסאונד גם שופר, ספציפית פס הקול שכולל מוזיקות נהדרות ברגעים מאוד מתאימים ושירים חדשים, שלרוב מאוד מתאימים למה שמתרחש על המסך למעט פעם או פעמיים שהרגישו די מנותקים. אבל בכללי כל עריכת הסאונד והמוזיקה של הסרט הייתה מצוינת ומתאימה.

בלי להיכנס יותר מדי לעלילה, ישנו הסבר ברור יותר להגעתו ותוכניותיו של סטפנוולף והמשמעות של ה-Mother Boxes, הגיון להחזרה של סופרמן מהמתים שמהווה סוג של סגירת מעגל מצוינת עבור הדמות בטרילוגיה של סניידר באמצעות עריכת סאונד נהדרת ומשחק נהדר מקאביל, וסיבה הגיונית לאיחוד הצוות ובניית ליגת הצדק. סניידר אפילו מצליח להכניס מספר דמויות נוספות מהיקום של ליגת הצדק מהקומיקס אל תוך הסרט, אם כי בצורה טיפה מסורבלת, כמו כן, צריך לגשת לסרט בתפיסה שלא יצאו סרטי DC אחרי כי ישנה חוסר עקביות קלה בסיפור של וונדר וומן שנוגד את "וונדר וומן 1984" ובסיפור של אקוומן שנוגד את הסיפור של הסרט שלו.

בכל מקרה, הסרט עדיין נותן הכנה נהדרת לסרטי המשך שלצערנו הרב לעולם לא נקבל, וזה חבל כי הוא באמת הצליח עם הטווח החופשי שהוא קיבל פה ליצור גרסה אפית יותר וטובה יותר של "ליגת הצדק" עם Zack Snyder’s Justice League, וזה הרגיש שהפעם DC לא מנסה לעמוד בקצב של Marvel ולחקות אותה, אלא עושה משהו רציני משלה, משהו שהתחלנו להרגיש לאחרונה רק עם הסרטים הבודדים של DC שמנותקים לגמרי מהיקום הסינמטי.

אפילו שלעולם לא נקבל את Justice League 2 ו-Justice League 3 כמו שהוא תיכנן, זה עדיין היה נחמד לקבל מסניידר טעימה קטנה למה שיכול היה להיות ולקבל את החזון האפי שלו למה שליגת הצדק צריכה להיות.

סיכום

Zack Snyder’s Justice League אולי כולל זמן ריצה ארוך מאוד שיכול היה לעבור קיצוץ קל על ידי כמה רגעים, אבל עדיין מדובר בסרט קומיקס אפי בממדים ענקיים שמצליח להמשיך את "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" בצורה אותנטית ומרהיבה.

כל השינויים שסניידר עשה בין אם זה חתיכה של סצנות, שינוי דיאלוג, שינוי סאונד ואפקטים ממוחשבים משופרים, הופכים את הסרט לטוב יותר ולייחודי יותר, שאני מרגיש בנוח להגיד שהגרסה של סניידר היא ליגת הצדק האולטימטיבית.