Tekken והנפשות הפועלות

tekken

שיחקתם פעם טקן והייתם מבולבלים מכל המהלכים המגניבים שהדמות שלכם עושה על המסך? הגיע הזמן שנעשה לכם קצת סדר

אחד הדברים היותר מגניבים בסדרת Tekken היא העובדה שרוב הדמויות מיומנות באומנויות לחימה אמיתיות. בתור אדם שעוסק באומנויות לחימה, זה קצת מגרה לך את החושים. אם כן, היום נסקור מספר אומנויות לחימה בטקן כך שבפעם הבאה תוכל ממש להבין איך להשתמש בדמות שלך וללמוד אותה לפני שאתה מפסיד לבאטן מאשר טורדני.

שתי המשפחות העיקריות במשחק הן משימה וקזאמה.
במשימה הדמויות המרכזיות הן הייהאצ'י, וקזויה ובקזאמה הן ג'ין, ג'ון ואסוקה.
האומנות העיקרית של משפחת משימה הוא קראטה כשלכל אחד מבני המשפחה יש איפנונים משלו.

בואו נעשה את זה מסודר:

הייהאצ'י משימה

Heihachi

מי לא רוצה אבא כמו הייהאצ'י משימה? היכולות הרגשיות שלו מפותחות טיפה יותר מזו של תנין רעב והוא מפגין אהבה לילדים שלו על ידי השלכה שלהם מצוק. באופן מפתיע, קאזויה מאמץ את הגישות היותר רכות של קראטה, ספציפית גו ג'ו ריו (או בעברית: סגנון הרכות והנוקשות) והשורין ריו.

הרבה אנשים מאמינים שמקור הקראטה הוא ביפן אבל הם טועים בכל כך הרבה דרכים. הקראטה מקורו באיי ריוקיו. האיים, שהמרכזי ביניהם הוא אוקינאווה, עמדו בין יפן לסין ורוב הזמן היו אוטונומיים. הם קיבלו השראה רבה מסין ויפן אמנם אבל הם גיבשו שיטות משל עצמם. בהתחלה השיטות היו קטנות ואפיינו ספציפית ערים בתוך האיים כמו למשל נאהא טה (מילולית: יד העיר נאהא) או שורי טה (מילולית: יד העיר שורי) אבל בהדרגה התפתחו שיטות יותר נרחבות ויותר מחוכמות.  השיטות האוקינאוויות הצטמצמו למספר מרכזיות וביניהן גו ג'ו ריו, שיטו ריו ושורין ריו.

המאפיין העיקרי של השיטות האוקינאוויות הן הקרבה שלהן לשיטות הסיניות, העובדה שיש שילוב בין עמידות רחבות וקצרות וּטבעיות והשילוב המעניין שלהן בין נוקשות של הגוף לבין רכות. כל אלו אפשר לראות בעבודה של הייהאצ'י משימה. הגוף שלו בדרך כלל רך והעמידות קצרות והוא מקשה עצמו ויורד לעמידות יציבות ונמוכות יותר בעת מתקפה. המתקפות שלו ברגעים אלו עוצמתיות מאוד. השיטות האוקינאוויות מותאמות מאוד לעבודה גם בטווחים קצרים וגם בטווחים ארוכים. הן לא מתמקדות רק באגרוף ובבעיטה כמו ווארסיות יפניות יותר ויש להן מגוון התקפות המתאימות גם לעבודה מאוד קרובה.

קאזויה משימה

 

Kazuya

קאזויה לעומת זאת נוטה יותר לכיוון הגרסאות היפניות של קראטה. בשלב מסוים היפנים נתקלו בשיטות של איי ריוקיו והתלהבו. זה היה פחות או יותר בשלב שבו תושבי ריוקיו וספציפית סנסיי גיצ'ין פונאקושי באו ליפן ואמרו "תראו! קראטה!".

הגרסה של פונאקושי, הנקראת שוטוקאן (מילולית: היכל תנודות עץ האלון, שם כל כך שליו ל-אני הולך לשבור לך את הרב-רבאק), דוגלת בעמידות הרבה יותר רחבות, עבודה לטווח הרבה יותר גדול ואגרופים ארוכים ואטיים אבל חזקים מאוד. העבודה איטית יותר ומתקשה לעבוד בטווח קצר אבל אם אגרוף שוטוקאן פוגע בכם תצפו להקיא הרבה דם.

ג'ין קזאמה

Jin

הפריטי בוי של סדרת טקן. ג'ין זו דמות קשה לניתוח. הוא משלב בין העבודה של משפחת משימה למשפחת קזאמה.

בואו נתחיל בדמויות קזאמה שהן ג'ון, אסוקה וג'ין. מן הסתם, יפן לא המתינה עד שאוקינאווה יביאו להם את הקראטה. בכל זאת, גם הם רצו לשחוט זה את זה. אבל הצרכים של היפנים היו שונים. העבודה שלהם בעיקר התמקדה בשדה הקרב ולכן עסקה המון בעבודה עם כלי נשק ומול כלי נשק. היפנים פיתחו את שיטות הג'ו ג'יטסו. ג'ו ג'יטסו זה שם מטרייה לשלל אומנויות לחימה וביניהן גם אומנויות ידיים ריקות (טאי ג'יטסו).

אתם כנראה מבינים שלהרביץ לסמוראי שעוטה שריון מלא עם אגרוף זה קצת… איך נאמר… מטומטם. אז היפנים הלכו בעקיפין. בג'ו ג'יטסו לא תמצאו הרבה מכות חזיתיות ואלו שכן תמצאו יתמקדו בנקודות החולשה של השריון. במקום זה, תמצאו המון חניקות, הפעלת לחץ על נקודות חולשה בגוף, שבירה של מפרקים, הטלות ועוד דברים נחמדים כאלו. אם תמצאו מכות, הן יתמקדו בנקודות החולשה של השריון ובבעיטות. העמידות של אומני ג'ו ג'יטסו נוטות יותר להיות קצרות וטבעיות כדי לאפשר תנועה יותר מהירה של הגוף (כי כשאתה נלחם מול אדם עם חרב, תצטרך לנוע יותר מהר כדי לפצות על המרחק הרב ביניכם).

אם תחפשו שיטות מודרניות של ג'ו ג'יטסו, תוכלו למצוא את האייקידו (שמאופיין בעבודה רכה, ניצול הכוח של היריב נגדו ועבודות אגן מתוחכמות) וג'ודו (שמתמקד בעיקר בהטלות).

ג'ין הוא קראטקה ללא ספק. אבל הוא גרסה יותר מתאגרפת של קראטה. במקום אגרופים איטיים יש לו הרבה מכות מהירות עם כוח רב אבל לא עצום. ההטלות שלו לעומת זאת מאוד מותאמות לסגנון ג'ו ג'יטסו.

נינה

Nina

נינה היא אייקידוקה.

התרגום המילולי של אייקידו הוא דרך (דו) הזרימה/ההרמוניה (איי) עם הקי (אממ… קי). באייקידו בקושי תראו התקפות או מכות ישירות. במקום, תראו המון תגובות לאדם תוקף. בדרך כלל לא תראו ממש חסימות באייקידו או עצירה של מתקפה של היריב אלא הסטה שלו לכיוון נקודת חולשה וליתרון שלך ולבסוף ביצוע טכניקה מארסנל הג'ו ג'יטסו.

הרעיון הוא בעצם לזרום עם הקי שהאויב משדר. העבודה באייקידו מקורה מהחרב וניתן לשים לב שרוב אומני האייקידו מחזיקים את הידיים כאילו החזיקו חרב. העמידה קצרה, הגוף מאוד רפוי וכמעט אף פעם לא נוקשה. רכות היא שם המשחק ונינה מיישמת את זה יפה (ותאכלס, נינה לא יכולה לא להראות יפה גם היא שוברת למישהו יד ויורקת על הרצפה תוך כדי דם).

אחד הדברים המרשימים אותי בטקן הוא האינטגרציה של כזאת שיטה בצורה כל כך יפה במשחק. אתה לא מצפה שהם יצליחו לעשות את זה אבל זה עבד להם ומי שרואה קרבות של אנשים מיומנים עם נינה יכול לשים לב שהם בדרך כלל מתמקדים בהטלות.

 

קינג

King

קינג היא הדמות האהובה על לא מעט אנשים וזה הגיוני בהתחשב בכך שיש לו ראש של נמר ולכן הוא ממש ממש מגניב (ממש). קינג הוא מתאבק. התאבקות מקורה ביוון העתיקה בה נהגו גברים למשוך את עצמם בשמן ואז לקרקע זה את זה בעירום. אלפיים ומשהו שנה אחרי כן אנשים ענדו מסיכות משונות, קראו לעצמם בשמות של גיבורים בתוכניות ילדים והיאבקות מקצועית הומצאה.

למרות שהיאבקות מקצועית אינה אומנות לחימה אמיתית והיא יותר קטע תיאטרלי, היוצרים של טקן החליטו לשלב אותה במשחק. קינג מבצע טכניקות של מתאבקים מקצועיים אמיתיים.

בקיצור, אם אתם רוצים ללמוד להילחם מטקן אז קודם כל, אל, ושנית, עדיף שתתבוננו פחות על קינג.

מה שכן, היאבקות יוונית עוד קיימת בימינו והיא הרבה פחות מופע. המטרה בהיאבקות היא לקרקע את היריב ועמידות הבסיס מתחילות ממצב של מגע בין המשתתפים. אל תבינו לא נכון, מאוד רצוי בשבילכם לא להתעסק עם מתאבק מקצועי, אבל המטרה המרכזית של היאבקות היא לא להביס את היריב.

 

נסיים בלאחל בהצלחה לטקניסטים שעברו בשערי הכתבה הזאת וכעת הועלו לדן ראשון בטקן. עוד יבוא היום ותגיעו להיכל התהילה.

 

מחפשים להכות בברוטאליות התגלמות וירטואלית של חבר שלכם? אתם יכולים למצוא ב-CDKeyHouse את Streetfighter X Tekken יחד עם עוד המון משחקים אחרים.

אודות אמתי שלמה וינברגר אהרוני

עוקצני, חובב רטרו, חושב מחוץ לקופסה או בקיצור גיימר היפסטר. לא תחלצו ממני בחיים שהדור הנוכחי שווה משהו, רק Psychonauts, Half Life 1 וקראש בנדיקוט. בזמני הפנוי גם מרביץ ללוחות עץ ומשרת בצבא.

השאר\י תגובה